הצגת המקור של הדף "שיחת ערב חג הפסח תנש"א לאחרי מכירת חמץ - מוגה"

{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
== רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א אור לי"ד ניסן ה'תנש"א — לאחרי מכירת חמץ ==
חג הפסח כשר ושמח, ולהמשיכו על כל השנה כולה{{הערה|להעיר מהפתגם הידוע שרבינו הזקן לא הכניס בסידורו (בסוף ההגדה) "חסל סידור פסח", כיון שהפסח אינו מסתיים אלא נמשך תמיד, בכל השנה (סה"ש תש"ג ע' 75).}},
כולל ובמיוחד — המשכת כל עניני ברכה באופן תמידי, כמו ברכת טל — שמתחילים לומר ביום ראשון דפסח{{הערה|בתפלת מוסף. — ולהעיר, שמעיקר הדין היו צריכים להתחיל בלילה הראשון (בתפלת ערבית), "אלא לפי שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת", לכן קבעו להתחיל ביום, כדי שיהי' בפירסום הכי גדול (ראה ט"ז או"ח סקי"ד סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א).}} — ש"לא מיעצר"{{הערה|תענית ג, א. — וטעם הדבר, כיון שהמשכתו בדרך אתערותא דלעילא, דלא כגשם שהמשכתו בדרך אתערותא דלתתא (ראה [[תורה אור בשלח|תו"א בשלח]] סה, ג. [[לקוטי תורה האזינו|לקו"ת האזינו]] עג, ב ואילך), ולכן שייך לחג הפסח (וחודש ניסן) שענינו אתעדל"ע (ראה לקו"ש ח"א ע' 234. ח"ב ע' 545).}}, כך יהיו כל הברכות וההמשכות בטוב הנראה והנגלה לכלל ישראל באופן ש"לא מיעצר",
ועד להברכה הכי עיקרית — גאולה האמיתית והשלימה{{הערה|להעיר מהשייכות ד"טל" לגאולה העתידה — טל שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. תנחומא (באבער) תולדות יט).}}, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא בשלח טו, א (הובא בתוס' פסחים קטז, ב). פסיקתא רבתי ויל"ש שבהערה 8.}} ("לא מיעצר").
ובפשטות — שתיכף ומיד שומעים קול השופר דמשיח{{הערה|ראה פרדר"א ספל"א. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. אותיות דר"ע אות ט'.}}, ולפנ"ז קולו של אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר הגאולה{{הערה|ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. תיב"ע וארא ו, יח. יל"ש ר"פ פינחס. עירובין מג, ב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב.}}, שאומר שהגאולה כבר באה, כדאיתא בילקוט שמעוני{{הערה|ישעי' רמז תצט — מפסיקתא רבתי פל"ו.}} "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים{{הערה|"ענוים" דייקא — מעלת הביטול, ששייך במיוחד לחג הפסח ("זמן חרותנו") שנקרא בתושב"כ "חג המצות", כידוע ש"מצה" ענינה ביטול (ראה [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יג, ג. ובכ"מ).}} הגיע זמן גאולתכם".
ובפרט בעמדנו בשנה מיוחדת שבראשיתיבות שלה נרמז ענין הגאולה — "הי' תהא שנת אראנו נפלאות" (או "נפלאות אראנו") — שתיכף ומיד נעשה ה"אראנו נפלאות", "אראנו" דייקא, שרואים בעיני בשר ה"נפלאות" דהגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ (ע' תפז).}}), ובאופן ד"הי' תהא", "בהווייתו יהא"{{הערה|ראה ברכות יג, א. מגילה ט, א. יז, ריש ע"ב. בכורות ד, ב.}}, שמורה על התוקף והנצחיות.
ובכל זה נוסף גם המעלה דשנה זו
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]]
[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות|ל"ז]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל"ז]]
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]]