עריכת הדף "דרך מצותיך/איסור אכילת גיד הנשה" (פסקה)

'''להבין''' שורש עניין מצות איסור גיד הנשה, יש להקדים מאמר הזוהר {{ממ|זהר חלק א|כא|ב}} הובא ב- {{ממ|פרדס רמונים יז|א}}, הוא צולע על ירכו, דא איהו נצח ישראל, יריכו כתיב ולא ירכיו, דא דרגא רביעאה דלא אתנבי מתמן בר נש עד דאתא שמואל נביאה, ועל דא כתיב וגם נצח ישראל לא ישקר {{ממ|שמואל א|טו|כט}}, כדין אתתקן דרגא דא דהוה חלושא מכד אסתכן יעקב בממנא דעשו ונגע בכף ירכו כו' בגין דירכא איהו לבר מגופא כו' עכ"ל לענינינו.

'''והקשה''' הפרדס ממה דאיתא ברעיא מהימנא להיפוך, שבהוד היה הפגם, דביה אתמר נתנני שוממה כל היום דוה {{ממ|איכה|א|יג}}. עכ"ל, וכן הוא בתיקונים.

'''ותוכן תירוצו''' שם הוא, כי ענין הפגם הוא הסתלקות השפע מאותו המדה מחמת קטרוגים וצעקת הצוררים הנקראים אחרים, על עוונות ישראל ויאמרו מה נשתנו אלו מאלו הללו עע"ז כו', ומתעורר כח הדין וסיגי הזהב יושפעו אל החיצונים והדין נגמר, והנה הנצח עם שעיקרו ענף החסד מכל מקום הוא כלול גם מהגבורה, וכן ההוד עם שעיקרו ענף הגבורה הוא כלול גם מהחסד, ולזאת גם שמתחלה היה הפגם בנצח ותקפה מדת הדין בו, הנה אחר כך נתקן הנצח במה שחזר להיות יונק מהימין ונתבע הדין אל ההוד כדרכו, נמצאת לפי שאמת הצליעה בהוד כו'.

'''ובטעמי המצות''' להרב חיים ויטאל פרשת וישלח תירץ בע"א, כי בהיות המלכות אחור באחור עם הזעיר אנפין, השוק הימין של הזעיר אנפין שהוא סוד הנצח, היה שם שוק השמאל שלה שהוא ההוד, וכן הוא בגשמי כו', ומה שפירש בזוהר שהנצח נפגם הוא הנצח של הזכר, ומה שכתוב כי ההוד נפגם הוא בבחינת נקבה בירך שמאל שלה הדבוקים בימין של הזכר, שהוא הנצח כשהיא אחור באחור כו' ואילו היה פנים בפנים לא שלטו החיצונים, עד כאן דבריו.