עריכת הדף "דרך מצותיך/איסור ערות אמו ובתו" (פסקה)

‏שלא לבוא על אמו שנאמר אמך היא לא תגלה ערוותה (ק״צ) שלא לבוא על ביתו מדכתיב הנה, כידוע (קצ״ה): והוא על פי מה שנתבאר במקום אחר באור למאמר הזוהר פרשת פנחס דף רלו עמוד ב׳ בעניין אשמח היוצא מאותיות קטנות שבשני תיבות שמע אחד דפסוק ראשון בקריאת שמע ואותיות גדולות שבהם הם ע”ד, והם ישסו"ת שהם מעלמא דאתכסיא ולכן נקרא עד שהעדות הוא על דבר הנסתר כו' וש"מ דשמע מאותיות קטנות היא בחינת מלכות שמתייחדת עם יש"ס סוד הע' רברבא והוא דרך משל עליית הדיבור במדות שבשכל כשמעמיק באיזו ענין אם לאסור או להתיר על פי עומק תבונתו וכמו ענין שתיק רב שבגמרא (ביצה ו, א) שנפסק הדיבור מלבאר גילוי ההשכלה כי עלה לקבל מעומק תבונתו דבר חדש כו' וענין יחוד זה למעלה הוא יחוד נפלא שהמלכות שהיא תחתונה מז"א עולת לקבל מיש"ס שלמעלה ממנו וידוע דיש"ס נקרא גם כן אבא כי ישסו"ת הם אבא ואמא תתאין והמלכות היא בתו כו', וכן באחד עולה א"ח שהוא ז"א בעל ט"ס ומתייחד עם ד' רבתי תבונה כמו שעולה מהמדות למוח להרהר והוא גם כן דבר חדש שהז"א שהוא למטה ישפיע להתבונה הנקרא אמו כמו שכתוב בזוהר פרשת ויצא על פסוק ותצא לאה לקראתו כו' ולכן מאן דמייחד יחוד דא בקריאת שמע חדוה זמינין ליה מלעילא להיותו דבר חדש עליונים למטה כו' מחמת גילוי אור א"ס דקמיה כולא כלא וז"ס אשמח, והנה כל היחודים הנ"ל הם בי"ס דאצילות דאיהו וגרמוהי חד ואין בהם פירוד חס ושלום ובאמת הכל אחד,  מה שאין כן בבריאה יצירה עשייה נקרא זה ערווה ומגלה ערווה מי שעושה זו וכמו שנתבאר לעיל וחייבים עליהם כרת ומיתה בידי שמים כידוע.