הצגת המקור של הדף "פירוש המילות (אדמו"ר האמצעי)/מזמור שירו לה' שיר חדש"

{{פירוש המילות (אדמו"ר האמצעי)}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
{{עוגן|פרק סד|(סד)}} '''מזמור שירו לה' שיר חדש''' אתערו בי' חברייא בתושבחתא דא שפיר דדא איהו כד הוי נטלי פרות ארונה דכתי' וישרנה הפרות בדרך כו' הלוך וגעו כו' דהוי אמרו מזמור שירו לה' שיר חדש רזא דא כגוונא דלעילא בשעתא דחיות נטלי' כורסייא לארמא לעילא אמרי תושבחתא דא ע"כ. והנה להבין ביאור זה המאמר ילה"ק תחילה בביאור שרש ענין ארון הברית בכלל שהוא בחי' מל' דאצי' והטעם שנק' ארון הברית לפי שהלוחות שבו הוא בחי' יסוד אבא שמלובש ביסוד ז"א שנק' ברית וארון הברית הוא בחי' המל' שמקבל בחי' הברית העליון שבלוחו' העדות כידוע דאורייתא מחע"נ שהוא בחי' פנימי' אור אבא וכמ"ש והחכ' מאין כו' והיינו בחי' הכתר שהוא הכפורת כו' והלוחות מכתב אלקים כו' כלול מחו"ג כו' שהוא בחי' המדות דז"א שבתוכו בחי' יסו"א והוא הנק' ברית שנק' לוחות העדות כו' שבא בבחי' כריתות ברית שבתורה לכנס"י וכנ"י מקבלים הכריתות ברית זהו בחי' ארון הברית שהוא בבחי' מל' כו' כידוע ומבואר במ"א בענין ויהי בנסוע הארון כו' שהוא בחי' עליות המל' כו' ומ"ש אורייתא מחע"נ היינו דנפקת שרשה מח"ע אבל אורייתא עצמה בבחי' המדות דז"א כמ"ש להבדיל בין כו' (וגם בלוחות הרי כלול מחו"ג ונכתב באש שחורה כו') והנה הארון שהי' בהיכל ק"ק היינו בבחי' היכל ק"ק דבריאה שהוא היכל הז' ששם יחוד דזו"נ כו' כידוע בענין סמיכות גאל"ת והגם שהיכל ק"ק דבהמ"ק הי' בבחי' היכל ק"ק דעשי' אבל בחי' יחוד דזו"נ דאצי' שבארון הברית למעלה כמו שהן בהיכל ק"ק דבריאה הי' שורה בהיכל ק"ק דבהמ"ק בזה העולם (וכמ"ש בביאור המאמר שאמר לר' ישמעאל כה"ג ישמעאל בני ברכני וא"ל יהר"מ כו' דשרש נשמת ר' ישמעאל כה"ג בחסד דמל' דבריאה ואמר יהר"מ מבחי' כתר מל' דאצי' לבחי' כתר מל' דבריאה כו'). ומעתה י"ל בענין זה המאמר דמזמור זה אמרו הפרות כד הוי נטלי ארונא כו' דהנה ידוע שבחי' המל' בהיותה יורדת למטה מטה בבי"ע להחיות רוח שפלים ולברר בחי' רפ"ח כו' כמו ותקם בעוד לילה ותתן טרף רפ"ח ע"ה כו' שיורדת למטה עד היכלות דנוגה לברר ולתקן כו' אז אין בחי' יחוד דזו"נ רק בבחי' עליות המל' שתעלה אחר יריד' מבי"ע להיכל ק"ק דבריאה והוא מחצות לילה ואילך עד עה"ש ובק"ש ותפלה כו' כידוע ונמצא יש בבחי' המל' ב' מדריגות הא' הוא בחי' הירידה למטה מטה והב' בחי' העלי' למעלה מעלה ובין בירידה ובין בעלי' הכל הוא ע"י בחי' המרכבה עליונה כמו שמבואר בזוהר בענין מסעות דארון במדבר דכתי' עפ"י ה' יחנו עפ"י ה' יסעו שהוא יריד' ועלי' במימרהא נטלין ובמימרהא שריין כו' עד"מ הרוכב על המרכבה שלפעמים יורד בו מלמעלה למטה מגבוה לנמוך ולפעמים עולה בו מלמטה למעלה כו' וכך ע"י בחי' המרכבה יורדת השכינה למטה מטה שהרי מעולם לא ירדה שכינה למטה בלי התלבשו' במרכבה גם לנביאים כמו לישעי' ויחזקאל רק שזה ראה מרכבה דבריא' וזה מרכבה דיצי' וזכרי' ראה ירידת המל' במרכבה דעשי' כו' וכמו"כ לא תעלה למעלה מעלה כ"א ע"י המרכבה כמ"ש והחיות נושאות את הכסא שהמל' בבי"ע נק' כה"כ וכמו וישב שלמה על כסא ה' כו' ונושאו' הכסא דמל' בבחי' עלי' למעלה מעלה עד בחי' היכל ק"ק דבריאה כו' והוא מה שראה ישעי' שרפים עומדים כו' והחיות דיצי' בנבוא' דיחזקאל כו' וכה"ג וכמ"ש רכב אלקים רבותיים כו' וכמ"ש במ"א בביאור הפסוק אד' בם סיני בקודש ששם אד' דבחי' מל' מלובש במרכבה עליונה כמו פני ארי' פני שור כו' עד שיש בכחם לנשאות ולהגביה הכסא וכמ"ש והחיות נושאות כו' והוא מצד עוצם בחי' ביטולם מיש לאין בהעלאת מ"ן המה מרוממים ומנשאים לבחי' המל' מירידתה למעלה מעלה וכמו ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' בעילוי אחר עילוי ויפוצו אויביך כו' ובנוחו למטה כמ"ש במימרהא שראן לירד למטה אמר שובה ה' כו'. (וכמ"ש במ"א בפי' שם מ"ב דאנא בכח כו' שזהו בכל עלי' כמ"ש שש כנפים לא' בשתיים יעופף כו' ולכך אומרים א"ב קודם קב"ש ולפני השינה בק"ש שעהמ"ט כו'). (ואעפ"י שארז"ל ארון נושאיו נשא וכמ"ש נושאות ומנושאו' כו' עכ"ז ג"ז אמת שנושאות את הכסא אעפ"י שנושאיו הוא נושא וכמ"ש במ"א באריכות). ובכ"ז יובן ג"כ בענין הפרות שהיו נושאין הארון שעל העגלה החדשה כו' שהוא מפני שאז הי' מלובש בפרות גשמיות הללו משרש שרשם הראשון שהוא בחי' פני שור שבמרכבה כו' וכגוונא דלעילא ממש שבחי' המל' מלובש במרכבה דפני ארי' פני שור כו' והם בתכלית הביטול בהעלא' למעלה לא יסבו בלכתן מצד גילוי אור האלקי דבחי' המל' אשר עליהם כך ממש הי' בארון הברית שלמטה בהיותו על העגלה גשמי' מיד כשראו הפרות הי' בהם בחי' הביטול העליון דמרכבה עליונה ממש כי לגבי אלקות עצמו שוה מרכב' הרוחני' העליונה עם מרכבה הגשמיי' דפרות הללו מאחר שבארון הברית זה הי' שורה מבחי' מל' ממש שנק' ארון הברית למעלה כו' וז"ש הלוך וגעו כו' לא סרו ימין ושמאל בלכתן כמו המרכבה העליונה ממש משום דכתי' עפ"י ה' כו' משום דהלוך וגעו זה הי' בבחי' ביטול גדול שלא עפ"י טבע גשמי' שהרי אמרו שירה דמלאכים דמרכבה עליונה ממש וכמ"ש דהוי אמרי מזמור זה דשירו לה' כו' והיינו לפי שהי' מעלין לארון הברית לירושלים להיכל ק"ק שזה ממש כמו עלי' המל' למעלה ע"י מרכבה דפני ארי' כו' לעלות להיכל ק"ק דבריאה כנ"ל מאחר שהי' בארון הברית זה גילוי אור במל' כמו שהוא בהיכל ק"ק דבהמ"ק שהוא כמו היכל ק"ק דבריאה ממש כו' וא"כ בעלות הארון הזה לירושלים ע"י הפרות הללו כתי' וישרנה הפרות בדרך כמו השיר שאומרים במרכבה עילאה שהוא שיר זה דמזמור שירו לה' כו' מפני שהי' מאיר עליהן אותו בחי' ביטול עליון האלקי דמרכב' עליונה דעולם הבריאה ממש מטעם הנ"ל וד"ל. (וא"ז פלא מה שהי' יכול להיות באותה שעה הארה אלקי' בגשם נפש הבהמ' שתאמר שירה אלקי' כו' שהרי קודם החטא שלא הי' בחי' תערובות טו"ר כלל גם הבהמות הי' בהם בחי' הביטול אלקי יותר מביטול דאדם גדול עכשיו וראי' מחמורו דרפב"י שנשארו מאותן בהמו' בהררי אלף כו' שאמר אנו כחמורים ולא כחמורו כו' שלא אכל שאינו מעושר כו') ולא עוד אלא גם בסט"א כמו בבהמות הטמאות כאתון דבלעם נוק' דקליפה שרבצה בראותה מלאך ה' ותפתח פי האתון כו' ואיך יהי' לפלא במה שפרות טהורות אמרו שירה בהגלות נגלות אור האלקי בארון הברית שעל עגלה דפלשתי'). ומעתה ית' דברי המאמר מ"ש דאתערו חברייא שפיר דדא איהו פרות לפי שזה הי' בעלות הארון לירושלים דשייך לומר אז מזמור זה דוקא ופרות יאמרוהו לפי שהי' מאיר עליהם ממרכבה דפני שור כשמעלים הכסא כו' וז"ש דא כגוונא דלעילא בשעתא דחיות נטלי כורסייא שהוא כה"כ דמל' בבי"ע דנטלי' לנשאות אותה לארמה לה לעילא בהיכל ק"ק דבריאה שהוא ענין א' עם עלי' הארון לירושלים מטעם הנ"ל וד"ל (וכמו שאנו אומרים פנות צבאיו קדושים רוממי שדי וכו' וגם בלשון הגמרא בלילה מאי עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י כו' וזהו בתכלית העילוי בח"י אלפיים עולמות דבחי' א"א כו' א"ת שאנן אלא שאינן כו' וכמ"ש במ"א ולפעמים אמר הנה ה' רוכב על עב קל כו' ובא מצרים כו' שהוא תכלית הירידה למטה בע' שרים דעשי' כו' וכמו מרכבה תתאה דמל' דעשי' דסוסים שחורים ואדומים דזכרי' שהיו בזמ"ג השכינה בע' שרים כו' משום דקמי' כחשיכא כאורה וגם חושך כו' ידע מה כו' וכמו ויאמר ה' אל הנחש או אל בלעם וכה"ג וכמ"ש אם אסק שמים שם אתה אציעה שאול הנך כו' ונהורא עמי' כו' וכמ"ש יונה מבטן שאול כו' כי בארץ מתחת אין עוד כמו בשמים ממעל ממש כו' וד"ל:

{{עוגן|פרק סה|(סה)}} '''ואי''' תימא אמאי שיר חדש והא תדיר קאמרי תושבחתא דא אלא חדש באתחדתותא דסיהרא מן שמשא דא איהו שיר חדש ע"כ. הנה בא לדקדק ב' דברים הא' מ"ש כאן אמאי שיר חדש והא תדיר קאמרי שהרי המלאכים אומרים שירה בכ"י ובכל עת וזמן בלי הפסק כלל כידוע (ומבואר במ"א דג"פ קדוש נמשך בי"ב שעות כו'). והב' מה שקורא לו שיר חדש שיר ל' זכר וגם חדש לשון זכר ולא אמר שירה חדשה לשון נקבה שהרי כאן מדבר בבחי' עלי' המל' שהוא ארון הברית להיכל ק"ק כו' והמל' הוא בחי' נוק' והל"ל שירה חדשה ל' נוק' ולא שיר חדש ל' זכר והנה מתרץ לב' הדקדוקים בדבר א' והוא מ"ש אלא חדש באתחדותת' דסיהרא כו' מפני שעלי' זאת היא בחידוש הלבנה שהוא בתחילת החודש שנק' מולד הלבנה שזה האור בא בלבנה מאור השמש דוקא כידוע בטעם פגימת הלבנה שאינו רק מצד העדר אור השמש בלבנה ומולד הלבנה הוא נקודת אור השמש בלבנה בתחילת החודש שזהו נק' אתחדתותא דסיהרא משימשא דוקא ע"כ ע"ש השמש נק' אור חדש זה כי שלו הוא ולא של לבנה שאינו רק בחי' מקבל מאור השמש וללמג"כ ולזה הטעם נק' שיר חדש לשון זכר שהשמש הוא בבחי' דכר ולא בבחי' נוק' כידוע בענין שמש ומגן ה' אלקים כו' כמו וזרח השמש כו' השמש יצא כו' וכן ויזרח לו כו' וכן לשמש שם כו' והוא כחתן כו' ובזה מתורץ גם הדקדוק הא' אמאי חדש הא תדיר קאמרי כו' שהרי אור זה של השמש חדש הוא בלבנה שעד הנה לא קיבלה עדיין אור השמש כלל ומה שנק' חידוש הלבנה א"ז רק חידוש אורה מה שמקבלת מחדש מהשמש ולא מחמת חידוש אור עצמה ע"כ נק' חדש ונק' שיר חדש ל' זכר דוקא ולא שירה חדשה כו' וכך יובן למעלה בבחי' ז"א דאצי' שנק' שמשא והמל' נק' סיהרא דמולד הלבנה הוא בחי' חידוש אור דז"א במל' בקירובה לעילה שלה להתייחד בו כו' ומפני שלא האיר אורו עדיין במל' בהיותה עדיין בבחי' ההסתר בבי"ע בבחי' מיעוט הירח כמאמר לכי ומעטי א"ע כו' ע"כ נק' אור זה דז"א במל' בשם חדש ע"ש התחדשות אור דז"א והוא בחי' דכר כידוע ע"כ א' שיר חדש ל' זכר ולא שירה חדשה לשון נוק' אך עדיין אין מובן זה שהרי השיר בבחי' העלאה הוא כידוע והעלאה הזאת היא של בחי' המל' להיכל ק"ק דבריא' הל"ל שירה חדשה מפני שהוא עליי' המל' ולמה נק' שיר חדש כנ"ל. אך הענין הוא דשיר זה הוא בבחי' דכר ולא בבחי' הנוק' מצד שהוא בחי' חידוש אור דז"א במל' שבחי' עלי' המל' מחמתו בא ועד"מ מה שנמשך הניצוץ בפני האבוקה שזהו כח האבוקה שמושכו אליו וכן מ"ש משכני אחריך כו' וכל עליי' עלול בקירובו לגבי עילתו מכח העילה דוקא בא שמושכו אליו משא"כ בריחוקו שאז עלייתו מצ"ע וזהו ענין ב' מיני שיר שירה דנוק' מצד בחי' ביטול היש בהיותה בריחוק עדיין והב' בבואו בקירוב שבטולו מצד העילה שמאיר בו ע"כ נק' שיר על שמו לשון זכר כמבואר במ"א בענין עמוד שבג"ע כו' בב' מיני ביטול הללו וז"ש כאן שיר חדש אעפ"י שהוא עליית המל' אבל מאור קירוב דז"א הוא בא כו' וד"ל. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו הא אתערותא בימינא ושמאלא לקבלא לה ותושבחתא דא כד נטלי ארונא דקא משבחן לה כדסלקין לבית שמש כגוונא דעגלות דסלקי לבית שמש וכולא ברזא חד סליק ע"כ. פי' אתערותא דז"א בימינא ושמאלא בבחי' חו"ג שבו לקבלא לה לבחי' המל' בעלותה אלי' משום דמדקדק במ"ש הושיעה לו דמשמע לו לעצמו שימינו יושיע לו דכל ישועות הוא בבחי' החסדים הגוברין על הגבו' כמו כוס ישועות אשא דעיקר הישועה הוא להתגבר על המנגד שהוא בחי' הדין וכך באתערותא דז"א לקבלא לה בא מבחי' החסדים שנק' ישועות והן ביד ימין דוקא שהמה עוזרים לו לעצמו כמו ימינך ה' נאדרי בכח כו' וגם כאן שצריך להעלו' לבחי' המל' שהוא למטה לקבלה ולקרבה אליו שזהו כמו הפושט ידיו למט' לקבל דבר הנמוך ממנו שצריך לזה תוקף ועוז בתגבורת כח שהוא בימין וזהו כאשר השמאל נכלל בימין שהוא המוסיף עוז וכח בימין ומתחברים כא' ונק' גבו' שבחסד וכמ"ש כי גבר עלינו חסדו (כמ"ש במ"א בענין ובידך כח וגבורה כו' שהכח בימין וגבורה בשמאל שזהו בחי' גבורה דיצחק שנכללים בבחי' חס' דאברהם שאז החסדים באים בתגבורת גדולה וז"ש וזרוע קדשו וכמו ובזרוע עוזו שהוא בחי' יד שמאל בבחי' העוז וגבורה כשמתחבר בימין ונעשה אתערותא כלול מחו"ג לקבלא לה כו' וכמש"ל לאפרשא ימינא ושמאלא לקבלא לה כו' ועד"מ הנ"ל במדות שבלב שכאשר פנימי' החיות שבמדות מאיר בדבור אז מושך את הדיבור אליו ומתייחד בו והוא מה שהדבור הולך במהירות ומתקרב מאוד אל המדות כו' והנמשל יובן בבחינת שיר חדש שבא מצד אור קירוב המשכות המשפיע אל המקבל שהמקבל נמשך ממילא וכענין משכני אחריך נרוצה דאחר המשכה של המשפיע ביד ימין אז נרוצה כו'). באתחדתות' דסיהרא מן שמשא שהוא בחי' ז"א שהוא על ידי אתערותא דמדות דז"א בבחינת חו"ג שבו לקבלא לה לבחינת המל' שהוא בחינת הדיבור כידוע וד"ל ומה שאמר כגוונא דעגלות סלקין לבית שמש לכאורה א"ז דומה לזה כלל שהרי א' בפי' הושיעה לו דקא באתערותא דמשפיע אל המקבל ועגלות דסלקין הוא בחי' עליי' המל' ע"י המרכבה כו' אך פי' כגוונא זה הוא בדומה לבחי' העלאת מ"ן דמל' במרכבה שלה שהן עגלות ופרות דסלקין כמ"ש הלוך וגעו בבחי' ביטול גדול שכלול מאהוי"ר יחד שזהו התכללות דחו"ג כתגבורת גדולה כמו והחיות נושאות את הכסא כך נמשך בחינת חו"ג דז"א מלמעלה למטה לקבלה לה לבחינת המל' (ואף על פי שסיבת עליי' המל' רק משמשא בא דאל"כ למה נק' שיר חדש הל"ל שירה חדשה כנ"ל וא"כ איך א' כגוונא דעגלות סלקין לפי אופן העלאה שלהם כך נמשך כו' הרי נהפוך הוא דכגוונא דאתערותא דחו"ג דז"א כו' כך העגלות סלקין בהעלאה לבחינת המל' הענין הוא שיש הפרש בין העלאת מ"ן דמרכבה לעלות למל' להעלאות המל' עצמה דעליות המל' בא מכח אור דז"א כנ"ל אבל העלאה וביטול היש לאין דמרכבה בא מכח עצמה ומ"מ השיר שלהם בעלותם נקרא שיר חדש וכמ"ש וישרנה ולא א' ותשרנה ל' נקבה משום דהוי אמרו מזמור זה והעלאה שבא מכח המקבל עצמו נק' שירה חדשה הרי כבר מבואר שיש ב' מיני ביטול היש א' ביטול היש בהיותו בריחוק כו' ומה שאמר כאן כגוונא דעגלות כו' הוא מדבר בריחוקם עדיין אבל כאשר הלכו אל בית שמש אמרו שירו לה' שיר חדש ע"ש חידוש האור דשמשא בסיהרא שזה שיר חדש גם מטעם דקדוק הא דלא תדיר קאמרי לשיר כזה (וא"ז מתיישב לפי הפשט). ובגין דשבת איהו סליקו דכורסייא לעילא פי' בחינת עליי' המל' שבבריא' בבחינת האצי' ממש ע"כ תיקונא דתושבחתא דא בשבת דוקא לפי שכל התשבחות הללו אינם רק בשביל בחינת עליי' המל' כמש"ל ובשבת הוא עיקר עליית העולמות כמ"ש בפע"ח (ודוקא עליית פנימית העולמות ולא חיצוני' ולע"ל יהי' עלי' גם בחיצוני' כמו חיצוני' הדבור והמדות והמוחין כו' שאם הי' עלי' ושביתה גם בחיצוני' לא הי' השפע אלקי' נמשך כלל בעולמות בשבת ע"י הדבור ואנו רואים שמצמיח תבואות ומוריד גשמים כו' לפי שהדיבור נמשך בחיצוני' כמו בחול רק הפנימית עולה ועד"ז עד רום המעלות כידוע וד"ל):
}}

[[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו"ר האמצעי)]]