הצגת המקור של הדף "קונטרס ומעין מבית ה'/מכתב אדמו"ר הריי"צ"

{{קונטרס ומעין מבית ה'}}
{{כו|מכתב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע

לחתנו כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
ב"ה, ה, י"ב תמוז, תש"ג{{ש}}ברוקלין.

...בזה הנני למלאות בקשתך על אדות מבוא לקונטרס ומעין מבית הוי' יצא והשקה את נחל השטים. ואסדר סקירה כללית דתקופה זו: מחדש טבת תרס, שהואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לזכנו בקונטרס התפלה{{הערה|נדפס – ברוקלין תש"ב – עם הקדמה וקיצורים מכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע.}} – עד אלול תרסג, שהואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לזכנו בקונטרס ומעין.

הסקירה האמורה מלוקטת מרשימותי במשך ארבע שנים הללו עם נספחות, אגרות הקדש וביאוריהן, כפי הכרח מהלכי הענינים אשר גרמו התגלות קונטרס ומעין ופרסומו ברבים.

תקופה זו, תרס־תרסג, היא תקופה שני' בהדרכת תלמידי ישיבת תומכי תמימים, ה' עליהם יחיו, מני אז שיצא קונטרס התפלה ונתפרסם ברבים. ואחרי כן, בחדש אדר, יצא לאור ספר התניא המוגה שנתקבל בטוב ובכל מקומות מושבי אנ"ש קבעו זמני לימוד תניא ברבים.

השיחה הקדושה בשמחת תורה תרסא{{הערה|חלק ממנה בא בחוברת "מאמרים ער"ח תמוז תש"ב" ובספר השיחות – תורת שלום ע' 8 ואילך (ברוקלין, תשי"ז).}} שנתפרסמה בהרבה מאות העתקות הלהיבה לבב אנ"ש שי', ומזמן לזמן נתרבו העוסקים בתפלה באריכות ההתבוננות , ונסתדר דבר התועדות ריעים - חסידישע פארבריינגען - בתוככי אנ"ש במקומות מושבותיהם.

רגילים היו אנ"ש להתועד שתי פעמים בשנה, ביו"ד וי"ט כסלו, שהם היו קבועים להתועדות אנ"ש ביחוד. ומאז נוסדה ישיבת תומכי־תמימים הנה בשנת תרנח, ע"פ הוראת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מייסד ישיבת תומכי תמימים ונשיאה בפקודתו אלי, לסדר בכל ר"ח התועדות התלמידים, הנה בליובאוויטש הי' הרה"ח ר' חנוך הענדיל נ"ע – ואבדל לחיים טובים – ואני מתועדים עם התלמידים, ובזעמבין הי' הרה"ח ר' שמואל גרונם נ"ע מתועד עם התלמידים, ומזמן לזמן נתפשט הסדר גם במקומות אנ"ש.

בשנת תרסא קבלה התועדות החסידים – דער חסידישער פארבריינגען – את צורתה האמיתית, כי חוץ מזה שעצם ענין ההתועדות נתקבל בכי טוב, ונקבע בסדר העבודה של עדת החסידים, אשר כמו שחסידים צריכים ללמוד דא"ח וצריכים להתעסק בעבודת התפלה כן צריכים חסידים להתועד בהתועדות ריעים, הנה חוץ מזה קבלה ההתועדות צורה מסוימת, היינו סדר ההתועדות וסוגי השיחות בשעת ההתועדות.

והודות לתלמידי תומכי תמימים, על אשר היו כותבים להוריהם וקרוביהם מארחות חיי הישיבה, ותוכן נושא המאמרים אשר הואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לאמר ברבים, כן היו כותבים עניני השיחות בההתועדות של התלמידים, הנה כל זה הי' לחומר השיחות של התועדות החסידים במושבותם.

השיחה הקדושה דשמחת תורה תרסא האירה את מוחם של החסידים בלימוד דברי חסידות ועוררה את לבבם לעבודה שבלב, והרבה סיוע לטובה גרם מה שאחדים מתלמידי תומכי תמימים התיישבו באיזהו מקומן, והנצנים בלימוד דא"ח בעיון ועוסקים בעבודה שבלב באריכות נראו בהרבה מקומות מושבות אנ"ש.

במשך שנת תרסא נתוספו – בחסדי השי"ת – הרבה תלמידים בכל המחלקות של ישיבת תומכי תמימים, ומהרבה מקומות מושבי אנ"ש באו דרישות לשלוח להם ספרי [[תניא]], את המאמרים דשנת תרנט, וביחוד את המאמר "החלצו"{{הערה|נדפס – ברוקלין תש"ט – עם הוספות.}}, [[קונטרס התפלה|קונט' התפלה]] והשיחה בשמח"ת תרסא, ויהי ר' שמואל הסופר עמוס עבודה רבה ומתאונן שאינו יכול להספיק את כל הדרישות ויקח לו לעוזר את ר' מרדכי פנחס ואת ר' שלמה פריידסאהן ואת ר' עקיבא ראובן זאריעטשער – ע"ש דירתו ברחוב זאריעטשא.

וכשחזר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לביתו מנסיעתו לחוץ לארץ – נסע ד לחדש כסלו תרסא וחזר ז לחדש אלול שנה ההיא{{הערה|ע"פ מ"ש כאן, צריך לתקן ב"חנוך לנער" ע' 11.}} – רבו החסידים הבאים לליובאוויטש. ומה נהדר הי' המראה במחזה הקדש אשר עשרות אנשים עומדים בבית הכנסת ומתפללים בכוונה, מהם במתינות ובדבקות של געגועים ומהם בהתלהבות כמגיחי קרב וכעורכי מלחמה וכולם יחד עונים ואומרים כל מלה ותיבה שבתפלה בחרדת קדש.

נכון הי' במאד להעתיק, לכל הפחות קטעים, מרשימותי תרס ותרסא, כי בהם ועל ידם ידעו אופני התפתחות העבודה בישיבת תומכי תמימים, ופעולתה במהלכי רוח אנ"ש בעלייתם לגובה רום נעלה בדרכי החסידות, אבל אז יארכו הדברים, לכן הנני מסתפק במה שמוכרח, והיא סקירה כללית הנ"ל משנות תרס ותרסא וסקירה קצרה משנת תרסב, תרסג, בתולדות דברי ימי המאמר ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים.

והשי"ת יאיר את עינינו ועיני ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים ויעיר את לבבינו ואת לבב ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, ה' עליהם יחיו, לעבדו ית' בלבב שלם מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות ונזכה כולנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש... 

{{הערות שוליים}}
}}

[[קטגוריה:קונטרס ומעין מבית ה']]