עריכת הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ב'" (פסקה)

אחר ביאתו מ[[פטרבורג]]:

'''ב קטנתי מכל החסדים ומכל כו'.''' פירוש שבכל [[חסד]] וחסד ש[[הקדוש ברוך הוא]] עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד. כי חסד דרועא ימינא. וימינו תחבקני. שהיא בחינת קרבת [[אלהים]] ממש ביתר שאת מלפנים. וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה. צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה כמו שכתוב מרחוק ה' נראה לי. וכנודע ד[[כולא קמיה כלא חשיב|כולא קמיה דווקא כלא חשיב]]. ואם כן כל שהוא קמיה יותר הוא יותר כלא ואין ואפס וזו בחינת ימין שב[[קדושה]] וחסד ל[[אברהם]] שאמר אנכי עפר ואפר. וזו היא גם כן מדתו של [[יעקב]]. ובזאת התנצל על יראתו מפני עשו ולא די לו בהבטחתו והנה אנכי עמך כו'. מפני היות קטן [[יעקב]] במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו'. ואינו ראוי וכדאי כלל להנצל כו'. וכמאמר רז"ל שמא יגרום החטא שנדמה בעיניו שחטא. מה שאין כן בזה לעומת זה, הוא [[ישמעאל]] [[חסד]] ד[[קליפה]]. כל שהחסד גדול הוא הולך וגדל בגובה וגסות הרוח ורוחב לבו. ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות [[אנ"ש]] על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו, לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל, שמשים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך. לבלתי רום לבבם מאחיהם כו', ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו. הס מלהזכיר באזהרה נוראה, רק להשפיל [[רוח]]ם ו[[לב]]ם במדת [[אמת]] ל[[יעקב]] מפני כל אדם בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה. ורוח נכאה כו'. וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו':
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>