עריכת הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג" (פסקה)

'''יג מה''' רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת ה[[צמצום]] וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק ב[[תורה]] בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול ב[[עבודת ה']], כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא ב[[לימוד התורה|תלמוד תורה]] ושארי [[מצות]] די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא [[מדת החסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב "ואתהלכה ברחבה" כו', וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצריך להיות קודם אך בחינת ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו':

והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי [[בית שמאי]] שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו', ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גילוי והעלם שבמדת יצחק הפחד הוא בבחינת גילוי וה[[אהבה]] מסותרת בבחינת העלם והסתר וההיפך במדת [[אברהם אבינו]] ע"ה, וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחינת שמאל הנקרא בשם יראיך כמדת בית שמאי. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון, אף על פי כן הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחינת ימין, ושתיהן הן מבחינת גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וזהו שכתוב מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחינת זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחינת זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי [[מעשה]] בפועל ממש). ואמר על כן אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחינת בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת ב[[גוף]], לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא [[רב חסד]]. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו [[מדת הדין]] ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת [[סובב כל עלמין]] וטמירא דכל טמירין הנקרא [[כתר עליון]], וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו':
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>