עריכת הדף "דבר מלכות ויקרא" (פסקה)

== ועוד והוא העיקר – שהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו באה תיכף ומיד, ביום הש"ק פרשת ויקרא, ר"ח ניסן, שנת ה'תנש"א, הי' תהא שנת אראנו נפלאות: ==
יום הש"ק – מעין ודוגמא והכנה ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"[143] (כמ"ש בברכת המזון דסעודות יום השבת),

פרשת ויקרא, "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד" – ששלימותו תהי' בבית המקדש השלישי, שהוא גם משולש ("חזקה") כיון שכולל גם בית ראשון ובית שני[144],

ר"ח ניסן – "ראש חודש", שענינו חידוש הלבנה, ודוגמתו בישראל (שדומין ללבנה ומונין ללבנה[145]) "שהם עתידים להתחדש כמותה"[146], ו(ר"ח) "ניסן", "(ראש) חודש של גאולה", "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"[147],

שנת ה'תנש"א – "תנשא" בה"א הידיעה, "תנשא מלכותו"[148] ד"דוד עבדי נשיא להם לעולם"[149], דוד מלכא משיחא[150],

הי' תהא שנת אראנו נפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[151], ובאופן ש"בהווייתה תהא"[152], בכל התוקף והנצחיות, גאולה שאין אחרי' גלות[153].

ובכל זה נעשה התוקף ד"חזקה" ע"י הוצאת שלשה ספרי תורה והקריאה בשלשת הספרים וההפטורה על שלשתם בענינים הקשורים עם הגאולה – שנעשה התוקף ד"חזקה" ע"י פס"ד התורה (ג' ס"ת), שבסמיכות זמן להוצאת השלשה ספרי תורה (לפני הוצאת הספר תורה בזמן המנחה[154]) מתגלה הארון ("ויהי בנסוע הארון") והס"ת בביהמ"ק השלישי (ש"בנוי[155] ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים, שנאמר[156] מקדש אדנ-י כוננו ידיך"[157]), בגאולה השלישית, עלי' נאמר[158] "ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו".

ובלשון הכתוב בסיום וחותם ההפטורה: "והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו (החל משבת ר"ח זה[159]) יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'", בבית המקדש השלישי (השלימות ד"אוהל מועד"), שחנוכתו תהי' בר"ח ניסן, כמ"ש בהפטורה "בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר וחטאת את המקדש", וממשיך לבאר פרטי הענינים ד"חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי"[160].

ובדרך ממילא, בבוא י"ד ניסן, נהי' כולנו (בתוככי כל בנ"י, וכל בנ"י שבכל הדורות) בביהמ"ק השלישי, "שמחים[161] בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך[162] לרצון, ונודה לך שיר חדש[163] על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ברוך אתה ה' גאל ישראל"[164].