עריכת הדף "שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות הלואה" (פסקה)

==א==
מצות עשה להלוות לעניי ישראל (אם ידו משגת. ושיעור השגת יד נתבאר בהלכות צדקה), שנאמר: {{ממ|שמות כב|כד}} "אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך". יכול רשות? תלמוד לומר: {{ממ|דברים טו|ח}} "והעבט תעביטנו" וגו'. ואף בלא עבוט חייב להלוותו, ואף ליתן לו מתנת חינם, שהרי נאמר: {{ממ|דברים טו|י}} "נתן תתן לו" (ואומר: {{ממ|דברים טו|ט}} "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה" וגו', והמלוה על המשכון אינו משמט; על כרחך אף בלא משכון חייבך הכתוב להלוות לו). ומה תלמוד לומר "והעבט תעביטנו"? שאם העני אינו רוצה להתפרנס משל אחרים, וגם בוש ללוות, אומרים לו: הבא משכון, כדי להגיס דעתו שלא יבוש. 

אין לי אלא עני. עשיר שצריך ללוות, מניין שמצווה להלוותו לפי שעה? תלמוד לומר: "את עמי". ואפילו אם בא לפניו נכרי ללוות ממנו בריבית, וישראל עשיר בחינם, הישראל קודם אם צריך להוציא המעות לפרנסתו ודי מחסורו, ולא להלוותו לנכרים בריבית או בשאר משא ומתן, שנאמר: "את עמי", עמי קודם לנכרי. 

ומה תלמוד לומר "את העני"? להקדים עני לעשיר. ומה תלמוד לומר "עמך"? להקדים ענייך הקרובים לשאר עניי העיר, ועניי עירך לעניי עיר אחרת, כדרך שנתבאר בהלכות צדקה. 

ומצווה זו להלוות לעני – גדולה מן הצדקה, כמו שנתבאר שם.
{{להשלים}}