עריכת הדף "שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן טו" (פסקה)

==סעיף טז==
אם נקרע הכנף במקום הראוי להטיל בו ציצית, דהיינו תוך ג' גודלין לשפת הכנף ולמעלה ממלוא קשר אגודל משפת הכנף, יש אומרים שאפילו אין שם אלא קרע משהו – לא יתפרנו בחוט הראוי לציצית; כגון אם הטלית של פשתן, לא יתפור את הקרע בחוטי פשתן, רק בחוטי משי או שאר מינים, ואם הטלית של משי, לא יתפרנו בחוטי משי, ואם הטלית של צמר, לא יתפרנו בשל צמר אלא בשל משי או בשאר מינים. ואיסור זה הוא גזירת חכמים, שמא ישתייר מחוט התפירה ויניחנו שם בכנף לשם ציצית ויוסיף עליו ז' חוטין, דהיינו ג' חוטין ארוכין ויכפול כל א' לב', וחוט א' קצר יקשרנו בראש החוט שנשתייר מהתפירה. וחוט זה הוא פסול, מפני שלא נטווה לשם ציצית. ולפי סברא זו, אפילו אין שום קרע בכנף, רק שתופר סביב הנקב שהציצית תלויה בו כדי שלא יתרחב הנקב. וכן התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית, אם הוא תופר בחוט שראוי לעשות ממנו ציצית לזו הטלית, צריך ליזהר שלא תהא שום תפירה תוך ג' גודלין לשפת הכנף ולמעלה ממלא קשר אגודל משפת הכנף, מטעם שנתבאר. אף על פי שיש חולקים על סברא זו, מכל מקום יש להחמיר במקום שאפשר. 

ואפילו לסברא זו אין איסור אלא אם כן תופר בחוט לבן, אבל בחוט צבוע אין לחוש שמא יצרפנו לשאר חוטי הציצית, דעכשיו אין נוהגין כלל לעשות ציצית צבועים: