עריכת הדף "שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן נא" (פסקה)

==סעיף א==
תיקנו לומר פסוקי דזמרה בכל יום. דהיינו: מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל וגו'. כדי לסדר שבחו של מקום ברוך הוא תחלה, ואחר כך יתפלל. כי כן עשה משה רבינו עליו השלום בתפלתו. שאמר תחלה: "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו'". ואח"כ: "אעברה נא וגו'". וכדי לעמוד בתפלה, מתוך שמחה של מצוה. ולמה בחרו במזמורים אלו? לפי שאמרו: "כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא". ואגב אותו מזמור, תקנו לומר עד סיום תהלים. שיש שם י' פעמים: "הללויה", כנגד עשרה הילולים שבספר תהלים: ניצוח, ניגון, שיר וכו'. ותקנו ברכה לפניהם ולאחריהם. לפניהם: ברוך שאמר. ואחריהם: ישתבח. ויש מקומות שנוהגין להוסיף: "הודו לה' קראו בשמו", כאשר הוא כתוב בספר דברי הימים. לפי שדוד קבעו לאומרה בכל יום לפני הארון. ו"מזמור לתודה", לפי שכל השירות עתידין להבטל חוץ ממזמור לתודה. ולכן יש למשוך אותו בנגינה. ונוהגין במדינות אלו שלא לאומרה בשבת ויום טוב, מפני שאין תודה קריבה בהן. וכן בימי הפסח, אין תודה קריבה, משום חמץ שבה. וכן בערב פסח, כמו שיתבאר בסי' תכ"ט. וכן בערב יום כפור כמו שיתבאר בסי' תר"ד. אבל בט' באב אומרים אותו. שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבין תודה גם בט' באב. ויש שמוסיפין עוד פסוקים אחרים. וכל מקום ומקום לפי מנהגו. ויש נוהגין לומר כל הפסוקים והמזמורים שמוסיפים קודם ברוך שאמר. ובמדינות אלו נוהגין לאמרם אחר ברוך שאמר, כדי שיהיה לכולם ברכה לפניהם ולאחריהם. ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח, "ויברך דוד" עד "מהללים לשם תפארתך", כאשר הוא בספר דברי הימים. "ויברכו שם כבודך" עד שירת הים, כאשר הוא בספר נחמיה. ושירת הים. לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים, מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד: