עריכת הדף "לקוטי אמרים · פרק לה" (פסקה)

==סיכום הפרק==
בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המעלה שבקיום המצוות לעומת כוונת המצוות{{הערה|רגש של אהבת ה' ויראתו.}}: השראת השכינה נמשכת במצוות מעשיות '''דווקא''' (ולא על ידי עבודת הלב).

ובהמשכו מבואר, שבהשראת שכינה זו יש שלוש מעלות נוספות:
:# מכיוון ש'''במעשה''' המצווה אין הבדל בין צדיק לבינוני – בשעת קיום מצווה שורה השכינה על הבינונים בדיוק כמו על הצדיקים.
:# השראה זו היא גם על נפש הבהמית{{הערה|שלא כתורה, המשרה שכינה רק על נפש האלוקית.}}.
:#בשעת קיום מצווה נמצאת '''הנפש הבהמית''' בגלות{{הערה|דהיינו, המצב הרגיל אצל הבינוני הוא שהנפש האלוקית נמצאת בגלות אצל הנפש הבהמית, אך בשעת קיום מצווה מעשית "מתהפכים היוצרות" והנפש הבהמית היא זו שנמצאת בגלות אצל הנפש האלוקית.}}, והשכינה שורה על כל גוף האדם.