עריכת הדף "לקוטי אמרים · פרק מ" (פסקה)

==סיכום הפרק==
מטרתה ותכליתה של "עבודת הלב (אצל הבינונים) היא להיות "כנפיים" המעלות את נשמת האדם, התורה, התפילה והמצוות להתייחד באלוקות. ואין זה ממעט במעלת עבודת הלב{{הערה|מאחר והיא רק "כנפיים" ולא "גוף" העבודה היינו עלולים לחשוב שחשיבותם משנית בלבד.}}, כי תכלית הבריאה אינה לעשות "סתם" דירה, אלא דירה '''מוארת'''.

* בתחילת הפרק מתרץ אדמו"ר הזקן שתי שאלות שעולות בעקבות לימוד הפרק הקודם: א) לכאורה כותב האר"י ז"ל שגם תורה בלא רגש עולה למעלה?{{הערה|ומתרץ, שעולות רק לחיצוניות העולמות.}} ב) הרי התורה והקב"ה הם דבר אחד – איך יכולה היא להפרד מאלוקות?{{הערה|ומתרץ, שאכן אינה נפרדת – אך היות ומתלבשת בדיבור גשמי האלוקות אינה מורגשת בה.}}
* בהמשך הוא מבאר כיצד אהבת ה' ויראתו מאירות ומגלות את האלוקות בתורה, תפילה ומצוות{{הערה|שלכן נקראות "כנפיים" – שמעלות אותן לעולמות העליונים.}}.
* ומסכם, שלמרות רצון הקב"ה דווקא בדירה מוארת – עצם המשכת האלוקות הוא דווקא על ידי המעשה (מצוות ולימוד תורה).