עריכת הדף "
תורה אור (אדמו"ר הזקן)/ויגש
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===ביאור על הנ"ל=== ולתוספת ביאור במש"ל ע"פ '''ויגש''' כו'. בעניין שלעתיד יהיה עליית המלכות למעלה מז"א כו'. יובן ממ"ש בברכה אחרונה דנישואין, "מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים" כו', "בא"י משמח חתן עם הכלה". וצ"ל הטעם לשינוי לשון הברכות, שמתחילה אמר "משמח חתן וכלה" ואח"כ אמר "עם הכלה". וגם צריך להבין ענין "קול חתן וקול כלה". והעניין הוא, מ"ש '''משמח חתן וכלה''' קאי אזמן הזה. ומ"ש '''עם הכלה''' קאי אלעתיד, דהיינו אחר שכבר אמר '''מהרה ישמע,''' דהיינו בביאת הגואל אז אח"כ אומר '''עם הכלה.''' ולהבין הטעם מפני מה אמר על לעתיד דוקא '''עם הכלה.''' העניין, כי יש אירוסין ונישואין. כי בזה"ז הוא בחינת אירוסין, כמ"ש "תורה צוה לנו משה מורשה", {{קיצור|א"ת|אל תיקרי}} מורשה אלא מאורשה. וכמ"ש "ביום חתונתו זה {{קיצור|מ"ת|מתן תורה}}", בחי' אירוסין, כי במ"ת אף שהיה גילוי פב"פ היינו רק בבחי' חיצוני' בלבד באיסור והיתר אבל פנימית התורה שהוא בחי' ענג האלהי שבתורה לא נתגלה אז עדיין ונשאר בבחי' מקיף מלמעלה, וה"ז דומה לבחי' אירוסין שגם שם אינו נמשך עדיין בבחינת פנימית, רק הארה חיצוני', וכל עיקר האור בבחינת מקיף כמו טבעת קדושין שהוא עגול ומקיף ע"ג היד. אבל לעתיד שיהיה בחי' גילוי פנימי' התורה שהוא ענג העליון שבתורה אז יהיה בבחי' נישואין, "כי בועליך עושיך", האשה נקנית כו' כי ענין נישואין הוא ג"כ אחרי שכבר בא האור בבחי' פנימית: והנה ידוע דכעת בגלות המל' מקבלת האור ע"י ז"א שהוא מקבל בעצמו מאימא, וכמ"ש "בעטרה שעטרה לו אמו", והוא משפיע אח"כ למל'. אבל לעתיד נאמר א"ח עט"ב שתהיה המל' עט"ב ז"א שתתעלה יותר למעלה הימנו, כי נעוץ סופן בתחלתן כו'. וזהו הטעם למשארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש. ולכן עתה בזה"ז נאמר '''משמח חתן וכלה,''' שהכלה היא המל' מקבלת האור ע"י החתן ז"א. ולעתיד אחרי שכבר תתעלה אז נאמר '''משמח חתן עם הכלה,''' שעל ידי הכלה הוא משמח את החתן מפני שא"ח היא עט"ב כנ"ל. וז"ש '''מהרה ישמע''' כו' '''קול כלה''' כו'. כי עתה בגלות נאמר "נאלמתי דומיה" שהיא בחי' שתיקה וכאלם לא יפתח פיו כו'. ולכך החתן הוא אומר "הרי את מקודשת לי" והכלה שותקת. אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהיה ג"כ משפעת ונק' '''קול כלה.''' וכמו"כ יובן ענין שמו"ע, צלותא בחשאי, הוא רק בזה"ז שהנוק' היא בחי' מקבל ולא משפיע. אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי' משפיע כמו הדכר עצמו אז יהיה שמו"ע בקול רם ויהיה '''קול כלה''' וד"ל:
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דטקסט תפורסם לפי תנאי הרישיון רישיון חופשי למסמכים של גנו גרסה 1.3 או חדשה יותר (אפשר לעיין בדף
חב"דטקסט:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ספריה ראשית
חיפוש נכון
דף אקראי
דיווח על טעות
עזרה
עורכים
ברוכים הבאים
פרוייקט החממה
שינויים אחרונים
אולם דיונים
לוח מודעות
תחזוקה
זכויות יוצרים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף