עריכת הדף "מפתח לסידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון" (פסקה)

==דפוס שקלוב ומדפיסי הסידור==
באותה תקופה היו פעילים כמה בתי דפוס בשקלוב, וכמה מהם הדפיסו את ספרי אדמו"ר הזקן, וכמה מהם הדפיסו ספרי תפלה כדלהלן. ויש לזהות על פי סדר האותיות וסימני הדפוס.

לפי אוצר הספר העברי (וינוגרד, תשנ"ד-תשנ"ה) הדפוסים הפעילים בשקלוב בשנים תקס"א-תקס"ג היו של שבתי בן בן ציון, אריה ליב בן שניאור פייבוש (היה פעיל כבר בשנת תקמ"ח והדפיס את הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ד אך עם פועלים אחרים, כמו כן הדפיס במשך השנים - לפני הדפסת סידור של רבינו - ספרי תפלה אחרים: סדור "סדר תפילה שער הרחמים, מגיד צדק בשנת תקמ"ח עם פירוש פנחס בן יהודה מפולצק, מחזור כמנהג פולין בשנת תקנ"ג, סליחות כמנהג פולין ליטה ורייסן בשנת תקנ"ד, הגדה של פסח שפת הים בשנת תקנ"ד, ועם יידיש בשנת תקנ"ו). ושל אריה בן מנחם ושות'. 


בספר התניא שנדפס בשקלוב בשנת תקס"ו (תורת חב"ד ביבליוגרפיות, ספר התניא ע' 50) בדפוס השותפים ברוך בן אליהו ויצחק בן שמואל אנו מוצאים חלק מהפועלים שעבדו על הסידור:

* המסדר אותיות '''נחום''' במו' '''שמואל''' הכ"מ מק"ק שקלאב יצו 
* העוסק במכבש הדפוס '''משה''' במו' '''יצחק''' זצ"ל מק"ק שקלאב יצו 
* העוסק במכבש הדפוס '''בנימין''' במו' '''שמריהו''' מק"ק שקלאב יצו 
* המסדר אותיות החתן '''יצחק''' במו' '''זאב''' מק"ק יאנוויץ ולע"ע עוסק בדפוס בק"ק שקלאב


על השותף ברוך בן אליהו מעיר מונדשיין בתורת חב"ד (שם): ב'בית רבי' ח"א עמ' הע' ב כותב על ר' ברוך ב"ר אליהו (נכדו של אדמו"ר הרש"ז בן בתו מרת פריידא): "הוא הדפיס התניא פעם השני עם הוספת אגה"ת בשנת תקס"ו כמבואר בשער הספר". ברם המדפיס ברוך בן אליהו אינו זהה לנכדו של אדמו"ר הזקן שהרי אביו הוא המדפיס אליהו ב"ר שמואל ואילו חתנו של אדמו"ר הזקן הוא ר' אליהו ב"ר מרדכי. (על המדפיסים דנן. ראה אצל א' יערי, הדפוס העברי בשקלאוו, ק"ס כב תש"ה-תש"ו עמ' 51-52) דבריו אלו של הבית רבי הטעו את רד"צ הילמן ב'אגרות בעל התניא ובני דורו' ירושלים תשי"ג עמ' ב ועמ' פ.

ושם בע' 54 ובהערה 7: בטופס אחר שבספריית ליובאוויטש הוחלף שם המדפיס הראשון ברוך בן אליהו בשם המדפיס מרדכי בן שמואל סג"ל [הורוויץ]. הוא הביא את התניא לדפוס במהדורתו הראשונה (ראה מס' א הע' 3) וכן הדפיסו שוב בשנת תקע"ד. (ראה מס' ח). על פעילותו בשקלאב בשנת תקס"ו אין לנו רמז במקום אחר. לדברי ח"ד פרידברג ב'תולדות הדפוס העברי בפולניה' (ת"א תש"י) עמ' 92, התיישב בשקלאב בשנת תקע"א. ולדברי א' יערי כנ"ל בהע' 1 עמ' 52 יסד את דפוסו בשקלאב בשנת תקע"ב.

כמו כן נדפס בשקלוב אחרי תקס"ה [תקס"ו] מהדורה נוספת של ספר התניא עם איגרת התשובה (אוצר הספר העברי מס' 143). 

*
חלק מהפועלים שעבדו על הסידור מופיעים גם בספר "תולדות אדם וחוה" וספר "משרים" שנדפס בקאפוסט בשנת תקס"ח בדפוס השותפים אברהם ב"ר יעקב ויצחק ב"ר שמואל [כך מופיע בדף השער, אך בהסכמות (הרלוי"צ מברדיטשוב ואחרים) מופיע שם המדפיס: מרדכי ב"ר שמואל הלוי הורוויץ].
אהרן בן יעקב מהארי, נחום בן שמואל משקלאוו, יצחק בן זאב מיאנוויטש, משה בן חיים מקאפוסט, בנימין בן שמואל משקלאוו, בנימין בן שמריהו משקלאוו.
* 

*

לוח ברכת הנהנין של רבינו נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תק"ס (תורת חב"ד; אוצר הספר העברי).

*
קישוטי המדפיס: ע' 20. ע' 128. ע' 259 (מסגרת). ע' 274. ע' 348. ע' 370.

[[קטגוריה:מפתחות לתורת רבותינו נשיאינו‏]]