עריכת הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ח"

'''כח''' {{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}

'''למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו'. 
וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [{{כתב קטן|בכתב יד הנוסחא}} הנעשה בחוץ. {{כתב קטן|ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכתב יד}}] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש. 
אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[זעיר אנפין]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.
ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:

'''והנה''' מודעת זאת ד[[אבא עילאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", אותיות "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] דמחכמה נפקא)
ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - סעיף כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. 
והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא ד[[שבירת הכלים]] לנהורא ד[[עולם התיקון]].
מה שאין כן ב[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות [[נפש הבהמית]] שמ[[נוגה]], כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת ויקרא]], ולכן נסמכה ל[[פרשת פרה]] דוקא, מה פרה וכו' וב[[ילקוט שמעוני|ילקוט]] [[פרשת שמיני]] הגיה [[מי חטאת]] וכו':
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>