עריכת הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ט'"

'''פרק ט וביאור''' הענין כמו שכתוב ב[[זוהר הקדוש]] ותיקונים בכמה מקומות. ד[[בינה]] איהי [[תשובה עילאה]] והאם רובצת על האפרוחים וכו'. דהיינו שעל ידי שמתבונן בגדולת ה' בהעמקת [[הדעת]] ומוליד מרוח בינתו [[דחילו]] ו[[רחימו]] שכליים, ובטוב טעם ודעת, כענין שנאמר ל[[אהבה]] את ה' אלקיך משום כי הוא חייך וכו' ולא די לו ב[[אהבה]] טבעית המסותרת לבד וכו'. וכן ב[[יראה]] ופחד או [[בושה]] וכו' כנודע. אזי נקראת האם רובצת על האפרוחים וכו'. והנה עיקר ה[[אהבה]] היא אתדבקות רוחא ברוחא, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]] לדבקה כולן בו ית', דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית ה[[דביקות]] והיחוד, כשהיא מחמת [[אהבה]] וכו'. ולפי שפגם הברית בהוצאת זרע לבטלה ואין צריך לומר ב[[גילוי עריות|עריות]] או שאר איסורי ביאה דאורייתא או דרבנן (כי חמורים דברי סופרים וכו') פוגם במוח, לכן תיקונו הוא דיתעסק באורייתא דמחכמה נפקא. וזהו שאיתא בתנא דבי אליהו, אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחיה, אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. והיינו כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל. וככה הוא בחבל נחלתו וכו'. וזהו שאמר הכתוב בחסד ואמת יכופר עון וכו' ואין אמת אלא תורה וכו'. ועון בית עלי בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר ב[[תורה]] ו[[גמילות חסדים]] כדאיתא בסוף פ"ק ד[[מסכת ראש השנה|ר"ה]]:
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude>