11,494
עריכות
מ
הפעיל הגנה על הדף "שיחת בראשית תשנ"ב - מוגה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
אין תקציר עריכה |
מ (הפעיל הגנה על הדף "שיחת בראשית תשנ"ב - מוגה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ווי ס'איז אויך מובן פון דעם תוכן פון פ' בראשית (וואָס על שם זה ווערט דער שבת אָנגערופן "שבת '''בראשית'''"), וועלכע רעדט וועגן מעשה בראשית: דורך לייענען אין תורה פסוק בראשית – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"<ref>בראשית א, א.</ref> – ווערט באַנייט דער באַשאַף פון כל עניני העולם פאַר דעם נייעם יאָר (וואָרום קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, בר נש אסתכל בה באורייתא ומקיים עלמא<ref>זהר ח"ב קסא, ריש ע"ב.</ref>). וואָס דאָס גיט דעם כח צו אַוועקשטעלן ווי־עס־דאַרף־צו־זיין די עבודה בעניני העולם במשך דעם קומענדיקן יאָר. | ווי ס'איז אויך מובן פון דעם תוכן פון פ' בראשית (וואָס על שם זה ווערט דער שבת אָנגערופן "שבת '''בראשית'''"), וועלכע רעדט וועגן מעשה בראשית: דורך לייענען אין תורה פסוק בראשית – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"<ref>בראשית א, א.</ref> – ווערט באַנייט דער באַשאַף פון כל עניני העולם פאַר דעם נייעם יאָר (וואָרום קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, בר נש אסתכל בה באורייתא ומקיים עלמא<ref>זהר ח"ב קסא, ריש ע"ב.</ref>). וואָס דאָס גיט דעם כח צו אַוועקשטעלן ווי־עס־דאַרף־צו־זיין די עבודה בעניני העולם במשך דעם קומענדיקן יאָר. | ||
ב. דער ענין אין דעם וועט מען קלערער פאַרשטיין לויט דברי חז"ל בדיוק הלשון "בראשית" ["מקדם ברא אלקים אין כתיב כאן, ומתחילה אין כתיב כאן, אלא בראשית"<ref>תנחומא (באבער) בראשית ג. ועד"ז ביל"ש עה"פ (רמז ב). מדרש לקח טוב עה"פ.</ref>] – "בשביל התורה שנקראת<ref>משלי ח, כב.</ref> ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו<ref>ירמי' ב, ג.</ref> ראשית תבואתו"<ref>פרש"י ורמב"ן עה"פ. – ובתנחומא שם: מהו בראשית אלו ישראל שנקראו ראשית (וראה תנחומא שם ה בנוגע לתורה). וביל"ש שם: אלא בראשית בזכות ישראל ראשית. וכ"ה בלק"ט שם. | ב. דער ענין אין דעם וועט מען קלערער פאַרשטיין לויט דברי חז"ל בדיוק הלשון "בראשית" ["מקדם ברא אלקים אין כתיב כאן, ומתחילה אין כתיב כאן, אלא בראשית"<ref>תנחומא (באבער) בראשית ג. ועד"ז ביל"ש עה"פ (רמז ב). מדרש לקח טוב עה"פ.</ref>] – "בשביל התורה שנקראת<ref>משלי ח, כב.</ref> ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו<ref>ירמי' ב, ג.</ref> ראשית תבואתו"<ref>פרש"י ורמב"ן עה"פ. – ובתנחומא שם: מהו בראשית אלו ישראל שנקראו ראשית (וראה תנחומא שם ה בנוגע לתורה). וביל"ש שם: אלא בראשית בזכות ישראל ראשית. וכ"ה בלק"ט שם.{{ש}}ובב"ר עה"פ (פ"א, ד): ששה דברים קדמו לבריה"ע כו' וישראל כו' מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. ובויק"ר פל"ו, ד: שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל דכתיב בראשית ברא אלקים ואין ראשית אלא ישראל. וביל"ש ירמי' רמז רסד: לא נברא העולם אלא בזכות ישראל שנאמר ראשית תבואתו וכתיב בראשית ברא אלקים.</ref>. | ||
ובב"ר עה"פ (פ"א, ד): ששה דברים קדמו לבריה"ע כו' וישראל כו' מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. ובויק"ר פל"ו, ד: שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל דכתיב בראשית ברא אלקים ואין ראשית אלא ישראל. וביל"ש ירמי' רמז רסד: לא נברא העולם אלא בזכות ישראל שנאמר ראשית תבואתו וכתיב בראשית ברא אלקים.</ref>. | |||
וויבאַלד אַז די דרשה פון חז"ל איז אויף דעם וואָרט "בראשית" – וואָס באַציט זיך בפשטות הכתובים צו ראשית פון בריאת שמים וארץ מיט אַלע פרטי הבריאה (ווי עס רעדט זיך בהמשך הכתובים) – איז מסתבר זאָגן, ובפרט ע"פ הידוע<ref>ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.</ref> אַז צוויי פירושים אין איין וואָרט האָבן צווישן זיך אַ שייכות (ווי מ'זעט עס אין דעם לימוד פון "שעטנז", "שוע טווי ונוז"<ref>נדה סא, ב.</ref>), אַז די דרשה קומט ניט שולל זיין דעם פירוש הפשוט אין "בראשית" (אַז דאָס גייט אויף ראשית הבריאה), נאָר עס קומט '''מוסיף''' זיין דעם דרש, אַז דאָס גייט אויף תורה וישראל שנקראו "ראשית". | וויבאַלד אַז די דרשה פון חז"ל איז אויף דעם וואָרט "בראשית" – וואָס באַציט זיך בפשטות הכתובים צו ראשית פון בריאת שמים וארץ מיט אַלע פרטי הבריאה (ווי עס רעדט זיך בהמשך הכתובים) – איז מסתבר זאָגן, ובפרט ע"פ הידוע<ref>ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.</ref> אַז צוויי פירושים אין איין וואָרט האָבן צווישן זיך אַ שייכות (ווי מ'זעט עס אין דעם לימוד פון "שעטנז", "שוע טווי ונוז"<ref>נדה סא, ב.</ref>), אַז די דרשה קומט ניט שולל זיין דעם פירוש הפשוט אין "בראשית" (אַז דאָס גייט אויף ראשית הבריאה), נאָר עס קומט '''מוסיף''' זיין דעם דרש, אַז דאָס גייט אויף תורה וישראל שנקראו "ראשית". | ||
| שורה 56: | שורה 54: | ||
וי"ל אַז '''מעין ובדוגמת''' ווי דאָס איז בנוגע צו ישראל, אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צו תורה<ref>להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: '''הבוחר''' בתורה ("על שם ודעת מחרוץ נבחר" (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו' ובישראל עמו.</ref> (דער צווייטער "ראשית") – אַז די שלימות פון תורה איז דוקא ווי זי איז געגעבן געוואָרן למטה, ובאופן אַז תורה לא בשמים היא<ref>נצבים ל, יב.</ref>, און פסקי דיני התורה זיינען תלוי דוקא אין הכרעת השכל הגשמי פון אידן<ref>ראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א. שמו"ר פט"ו, ב. וראה ב"מ פו, א (וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב).</ref>, ביז אַז תורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו'"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).</ref>; און ווי תורה געפינט זיך למטה – ווערט נתגלה איר מעלה העצמית, ובלשון הפיוט<ref>"שישו ושמחו בשמח"ת".</ref>: "טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה", אַז אויך ווי תורה איז אין "עולם הסחורה", זעט מען ווי "טוב סחרה מכל סחורה כו'", און אַז לימוד התורה איז '''אסור''' '''לאוה"ע'''<ref>עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו, "חייב מיתה" (סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט), ו"לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" (רמב"ם שם).</ref>, '''ע"ד''' ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גוף החומרי פון אַ אידן | וי"ל אַז '''מעין ובדוגמת''' ווי דאָס איז בנוגע צו ישראל, אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צו תורה<ref>להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: '''הבוחר''' בתורה ("על שם ודעת מחרוץ נבחר" (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו' ובישראל עמו.</ref> (דער צווייטער "ראשית") – אַז די שלימות פון תורה איז דוקא ווי זי איז געגעבן געוואָרן למטה, ובאופן אַז תורה לא בשמים היא<ref>נצבים ל, יב.</ref>, און פסקי דיני התורה זיינען תלוי דוקא אין הכרעת השכל הגשמי פון אידן<ref>ראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א. שמו"ר פט"ו, ב. וראה ב"מ פו, א (וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב).</ref>, ביז אַז תורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו'"<ref>[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).</ref>; און ווי תורה געפינט זיך למטה – ווערט נתגלה איר מעלה העצמית, ובלשון הפיוט<ref>"שישו ושמחו בשמח"ת".</ref>: "טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה", אַז אויך ווי תורה איז אין "עולם הסחורה", זעט מען ווי "טוב סחרה מכל סחורה כו'", און אַז לימוד התורה איז '''אסור''' '''לאוה"ע'''<ref>עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו, "חייב מיתה" (סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט), ו"לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" (רמב"ם שם).</ref>, '''ע"ד''' ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גוף החומרי פון אַ אידן | ||
[אָבער מיט דעם חילוק עיקרי צווישן תורה וישראל<ref name=":0">ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.</ref>, אַז תורה אויך ווי זי איז יורד למטה בלייבט זי בקדושתה<ref>כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).</ref>, משא"כ דער גוף פון אַ אידן איז אַ יש נברא<ref name=":0" /> גשמי וחומרי; ולאידך – איז "ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) דוקא אין דעם גוף הגשמי פון אַ אידן, וואָס מחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה<ref>ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו". | [אָבער מיט דעם חילוק עיקרי צווישן תורה וישראל<ref name=":0">ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.</ref>, אַז תורה אויך ווי זי איז יורד למטה בלייבט זי בקדושתה<ref>כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).</ref>, משא"כ דער גוף פון אַ אידן איז אַ יש נברא<ref name=":0" /> גשמי וחומרי; ולאידך – איז "ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) דוקא אין דעם גוף הגשמי פון אַ אידן, וואָס מחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה<ref>ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו".{{ש}}'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) – גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה לקמן ע' 116 ואילך (הערה 20; 24).'''</ref> (דעריבער איז תורה ניט קיין תנאי אין בחירת העצמות בהגוף)<ref>ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.</ref>]. | ||
'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) – גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה לקמן ע' 116 ואילך (הערה 20; 24).'''</ref> (דעריבער איז תורה ניט קיין תנאי אין בחירת העצמות בהגוף)<ref>ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.</ref>]. | |||
ד. עפ"ז איז פאַרשטאַנדיק דער חידוש אין דעם פירוש חז"ל אין "בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית": | ד. עפ"ז איז פאַרשטאַנדיק דער חידוש אין דעם פירוש חז"ל אין "בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית": | ||
| שורה 121: | שורה 117: | ||
ויש לומר אַז דער דרך בכל זה איז דורכגעבראָכן געוואָרן דורך די פעולות פון גדולי ישראל במשך הדורות מיט אוה"ע, ובמיוחד – פון רבותינו נשיאינו [אָנהויבנדיק פון דעם אַלטן רבי'ן, וועלכער האָט זיך געמישט אין עניני העולם, כידוע זיין השתדלות בנצחונו פון אלכנסדר איבער נאַפּאַלעיאָן לטובת בנ"י (ברוחניות). וי"ל, אַז איצטער איז אַרויס טובת בנ"י פון מדינה ההיא אויך בגשמיות, דורך סיוע פון מדינה ההיא אַז אידן זאָלן פון דאָרט אַרויסגיין, כנ"ל]. | ויש לומר אַז דער דרך בכל זה איז דורכגעבראָכן געוואָרן דורך די פעולות פון גדולי ישראל במשך הדורות מיט אוה"ע, ובמיוחד – פון רבותינו נשיאינו [אָנהויבנדיק פון דעם אַלטן רבי'ן, וועלכער האָט זיך געמישט אין עניני העולם, כידוע זיין השתדלות בנצחונו פון אלכנסדר איבער נאַפּאַלעיאָן לטובת בנ"י (ברוחניות). וי"ל, אַז איצטער איז אַרויס טובת בנ"י פון מדינה ההיא אויך בגשמיות, דורך סיוע פון מדינה ההיא אַז אידן זאָלן פון דאָרט אַרויסגיין, כנ"ל]. | ||
ויהי רצון, אַז אין דעם זאָל צוקומען נאָכמער און נאָכמער באופן פון מוסיף והולך ואור, ביז אַז עס זאָלן נתבטל ווערן אַלע הגבלות אין דער השפעת חסד צו אידן און אין הכרת מעלתם של ישראל און אין זייער בעלות אויף ארץ ישראל [וואָס יעדער איד – אויך בזמן הזה – האָט אַ חלק אין ארץ ישראל]<ref>ראה לקו"ש ח"כ ע' 309. ס' השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 442. וש"נ.</ref>, בהתאם לדברי רש"י בריש פרשתנו: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" [און ווי מ'האָט בימים אלו ממש מכריז געווען אויף אַן אסיפה פון אוה"ע, אַז ארץ ישראל ובמיוחד חברון, באַלאַנגט צו אידן, ווי עס שטייט אין תורה, ובלשונם – אין "בּײַבּעל", וואָס אויך זיי האַלטן עס פאַר אַ ספר קדוש. | |||
ט. מכל הנ"ל איז פאַרשטאַנדיק '''בפשטות''' וויפל ס'איז מושלל בתכלית די הכרזה וואָס איז נתפרסם געוואָרן לאחרונה – אַז אידן אין ארץ ישראל דאַרפן זיך אונטערגעבן צו דעם לחץ פון אוה"ע בקשר מיט ארץ ישראל צוליב אל תתגרה באומות, וואָרום זיי (די אידן) געפינען זיך אונטער דער שליטה פון אוה"ע און זיינען אָפּהענגיק אין זייערע חסדים, ביז – נאָכמער: אַז די הצלה און קיום פון אידן אין ארץ ישראל איז (געווען) תלוי אין אוה"ע, ר"ל היל"ת!... | |||
ערשטנס (א): ר"ל צו זאָגן אַז דער קיום פון אידן איז בספק ר"ל היל"ת. עם ישראל איז נצחי וויבאַלד אַז זיי זיינען דעם אויבערשטן'ס פאָלק און דער אויבערשטער איז נצחי (כמ"ש<ref>מלאכי ג, ו.</ref> "אני ה' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם", ועוד, ועוד). | |||
צווייטנס (ב): יעדער איד ווייסט בפשטות, אַז די התחלה ופתיחה פון כל התורה כולה איז: "'''בראשית'''", און רש"י איז אויף דעם מפרש: "בשביל התורה שנקראת ראשית '''ובשביל ישראל שנקראו ראשית'''"! | |||
איז פאַרשטאַנדיק '''בפשטות ממש''', אַז ניט אוה"ע זיינען בעה"ב אויף אידן ר"ל! | |||
והיות אַז דאָס איז די התחלה ופתיחה פון גאַנץ תורה – סיי תורה שבכתב און סיי תורה שבעל־פה ("פירושה" פון תושב"כ וואָס איז געגעבן געוואָרן צוזאַמען מיט תושב"כ<ref>הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתה.</ref>) וואָס דאָס איז כולל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש"<ref>ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 הערות 20־21.</ref>, די תורה וואָס איז געלערנט געוואָרן און צוגעקומען באַ אידן במשך כל הדורות – איז פאַרשטאַנדיק, אַז "בראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית", איז אַ יסוד בכל התורה כולה. | |||
[ווי פאַרשטאַנדיק בפשטות, ובמכ"ש וק"ו דערפון וואָס יעדער ענין אין תורה – אויך סדר אין תורה<ref>ראה הנסמן בלקו"ש חכ"ד ע' 629 בהערה.</ref> – איז בתכלית הדיוק, עאכו"כ אַזוי בנוגע צו "בראשית", די '''התחלה''' פון '''גאַנץ תורה'''. וואָס אַ התחלה פון יעדער זאַך, אפילו בלשון בני אדם, איז מיט די מערסטע דיוק, עאכו"כ אין תורה<ref>ובפרט שפתיחת התורה בבראשית ("פתח בבראשית") '''חידוש''' היא, ד"לא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" (פרש"י ר"פ בראשית).</ref>]. | |||
ולמרות זה – אונטערשטייט זיך אַ איד צו מכריז זיין בפומבי לפני כו"כ עשיריות מישראל וואָס זיינען געקומען הערן "תורה" – אַז דער קיום פון אידן איז תלוי אין אוה"ע!... | |||
די פליאה בדבר איז נאָך שטאַרקער קומענדיק איצטער פון די ימים טובים אין חודש תשרי ווען אידן האָבן געזאָגט כמ"פ אין זייערע תפלות "אתה בחרתנו מכל העמים"! | |||
ועד כדי כך איז דאָס בפשטות – אַז עס וואָלט גאָר קיינעם ניט איינגעפאַלן אַז מ'דאַרף דאָס באַוואָרענען. ובפרט אַ אידן... | |||
– אפילו אוה"ע זיינען דאָך מכיר אַז אידן זיינען דער עם הנבחר. און במשך הדורות איז דאָס געווען אַ דבר הפשוט. ביז אַז אפילו אין די דורות ווען עס זיינען געווען העלמות והסתרים כו' (ווי אין זמן המשכילים וכיו"ב), וואָלט אַ רב מיט סמיכה זיך ניט אונטערשטאַנען מכריז זיין אַזאַ זאַך! | |||
און (ג) די "טענה" פון אל תתגרה באומות וכו' און די חסדים וואָס מ'באַקומט פון אוה"ע – האָט דערצו כלל קיין שייכות ניט, וואָרום ס'איז מובן ופשוט, אַז אל תתגרה באומות וכו' רירט ח"ו כלל וכלל ניט אָן דעם "בראשית בשביל ישראל" און דעם "אתה בחרתנו" – וכמדובר לעיל (ס"ז). | |||
ועוד ועיקר (ד): ס'איז פאַרשטאַנדיק בפשטות, אַז ווען עס רעדט זיך וועגן קיום התומ"צ – איז אויף דעם ניט שייך זאָגן אל תתגרה וכו'. ועאכו"כ בנדו"ד – וואו עס רעדט זיך וועגן פקוח נפשות דורך החזרת השטחים, ווי דער פסק־דין בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכט (כמדובר כמ"פ), אַז "נכרים שצרו על עיירות ישראל . . אם באו על עסקי נפשות . . ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת . . ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן רוצין לבוא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהן את השבת שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם. | |||
י. ויהי רצון אַז ער זאָל חוזר זיין בדבריו. אפילו דוד המלך האָט געזאָגט<ref>[[תהלים פרק י"ט|תהלים יט, ג]].</ref> "שגיאות מי יבין" [ועאכו"כ אַז מ'זאָל ניט מגדיל זיין דעם טעות, דורך זאָגן פירושים און ביאורים וכו' היפך האמת, און דאָס וועט סיי־ווי ניט העלפן, נאָר מאַכן נאָך ערגער, וואָרום "אמת מארץ תצמח"<ref>[[תהלים פרק פ"ה|שם פה, יב]].</ref>]. | |||
ועוד ועיקר – אַז מ'זאָל בכלל ניט דאַרפן רעדן אין שולל זיין אַזוינע ענינים, און מכאן ולהבא – רעדן נאָר בשבחם ומעלתם של כל אחד מישראל, | |||
און במיוחד – דורך דעם וואָס זיי זיינען מוסיף אין לימוד התורה וקיום המצוות, כולל ובמיוחד – אין די שיעורי חת"ת, ר"ת חומש תהלים תניא (כרגיל להזכיר אין דעם זמן ווען מ'הויבט אָן לערנען תורה מתחלתה בשמחת תורה), | |||
ועוד והוא העיקר: עס זאָל צוקומען אין דער הכרה בכל העולם כולל ביי אוה"ע אין מעלתם ושבחם של ישראל – "בראשית בשביל ישראל", און – אַז ארץ ישראל געהערט צו אידן, ביז – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, ווען מ'וועט האָבן נוסף צו די ז' ארצות אויך קיני קניזי וקדמוני<ref>פרש"י לך לך טו, יט. ועוד.</ref>, | |||
ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, ביז עיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"<ref>מיכה ז, טו.</ref>, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, | |||
און מ'גייט גלייך אַריין אין "אלה תולדות נח נח", נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים, און דערנאָך – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", אַז אַלע אידן – אויך די וואָס געפינען זיך לע"ע אין חו"ל [כולל די אבות החסידות חב"ד – דער אַלטער רבי, דער מיטעלער רבי און דער צמח צדק (וועלכע געפינען זיך אין "ארצך", "מולדתך" און "בית אביך": האַדיטש, ניעזשין, ליובאַוויטש), און אַלע רבותינו נשיאינו און אַלע צדיקים און אידן שבכל הדורות], גייען אין ארץ הקודש, אין ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, בבית המקדש השלישי, אין קדש הקדשים, ותיכף ומיד ממש. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||