לקוטי אמרים פרק לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק לב | '''פרק לב – "לב" התניא – ואהבת לרעך כמוך ממש''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
פרק זה (וכן [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']]) נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים | פרק זה (וכן [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']]) נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים – שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה [[שיחת וארא תנש"א - מוגה|שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י]], במוסגר.}}: [[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[:קטגוריה:אגרת התשובה|אגרת התשובה]]), ו[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|פרק ל"ב]] כולו לא היה כלל. | ||
הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (לא־לד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה לאהבת ישראל{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף | הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (לא־לד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה לאהבת ישראל{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף – מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''. | ||
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא | ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא – מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים [[לקוטי אמרים פרק ל'|ל']] ו[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|ל"ב]], ועוד.}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני – הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.}}: | * בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק הקודם]] יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה '''כפשוטו ממש''' – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל{{הערה|אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו '''שלא''' כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.}}: | ||
כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות | כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות – וזו היא מהותה של אהבת ישראל. | ||
* בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים. | * בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים. | ||
גרסה מ־20:13, 20 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |
|---|---|
|
פרק לב – "לב" התניא – ואהבת לרעך כמוך ממש
מבוא לפרק
פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק בהדפסת התניא[1]: פרק ל' היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של אגרת התשובה), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.
הפרק אינו חלק מהעצות להוספה בשמחה[2], וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות בינוני, – אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר מעלת השמחה[3] (שהתבארה בפרק הקודם), שהיא מביאה לאהבת ישראל[4], שהיא כל התורה כולה.
ומסביר הרבי[5], שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני – הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ב
סיכום הפרק
- בחלקו הראשון של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן (שעל פי המבואר בפרק הקודם יובן מאמר חז"ל), שאהבת ישראל היא כל התורה כולה כפשוטו ממש – ושאר כל התורה היא רק "פירוש" של מצוות אהבת ישראל[6]:
כי תכלית כל התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות – וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
- בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.
הערות שוליים
- ↑ המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו מהדורה קמא והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים – שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.
- ↑ בהן עוסקים בפרקים אלו (לא־לד).
- ↑ לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה זו, שהתבארה בפרק הקודם, הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.
- ↑ שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף – מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.
- ↑ ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב יואל כהן, בתניא – מהדורה קמא בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד.
- ↑ אופן הסתכלות זה על מאמר חז"ל הנ"ל הפוך משאר כל המפרשים, שהתקשו ופירשו שלא כפשוטו, וראה בחסידות מבוארת על התניא פירוט בזה.