קונטרס אחרון פרק ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תניא]] | [[קטגוריה:תניא|ו]] | ||
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון]] | [[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון|ט]] | ||
גרסה מ־00:45, 21 באפריל 2025
הוכח תוכיח את עמיתך
מבוא לפרק
יתכן שאגרת זו נבחרה להיות האחרונה שבקונטרס אחרון והחותם לתניא כולו[1], משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם[2] בתפילה, בתורה ובמצוות.
הרבי מעיר אודות זה שהאגרת החותמת את התניא מסתיימת בדבר הנראה כשלילי[3], כיון שבכך רמוז תכלית ופנימיות הכוונה של תורת החסידות, להפוך את ה'לעומת זה' ולגלות בו את האלוקות שבו[4].
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'
סיכום הפרק
באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם:
- להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר.
- למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם כשליחי ציבור קבועים – איש איש ביומו.
- לחלק הש"ס לשנה בין אנשי הקהילה (וקהילה קטנה תצרף אליה אנשים מקהילה גדולה).
- לומר מידי שבוע את התמניא אפי, פרק קי"ט בתהלים.
- להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת.
- משך כל יום השבת להתאמץ במיוחד בכוונת התפילות ולהזהר מאד מדיבורים בטלים.
הערות שוליים
- ↑ כידוע שהכל הולך אחר החיתום.
- ↑ ויש לומר שעד כמה שהעניינים מוזכרים כאן יסודיים, הנה כולם יחד עומדים כאחד על "יסוד היסודות", ה"עיקר הגדול" של עבודת ה': קבלת עול.
- ↑ ובפרט שלפי פשט הענינים היא כלל לא היתה אמורה להופיע שם.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תש"כ.