שער היחוד והאמונה פרק ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|ט]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|ט]]

גרסה מ־00:59, 21 באפריל 2025

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
תבנית:עץ תניא/שער היחוד והאמונה
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק ח – אחדותו של הקב"ה פשוטה

מבוא לפרק

בפרקים הראשונים (א־ז) התבארה אחדות ה' ביחס לעולמות[1], ובפרקים הבאים (ח־יב) יתבאר כיצד הוא עצמו אחד[2].

דהיינו, לגבי העולמות[3] שייך להסביר שהם בטלים ואין להם מציאות משל עצמם, אבל הספירות אינן נפרדות חס ושלום מאלוקות (שהרי הן עצמן אלוקות). ואם כן, הסבר ביטול העולמות אינו שייך כלל לגבי הספירות[4]?

בשלושת הפרקים הבאים עונה אדמו"ר הזקן, שמכיון שהספירות "מיוחדות" - אין זה ריבוי אלא אחדות פשוטה:

פרק ח: אחדותו של הקב"ה פשוטה.
פרק ט': יחוד הספירות באלוקות.
פרק י': ביטול האור במאור – המשל והנמשל.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ח'

סיכום הפרק

בהמשך לפרק הקודם (שהקב"ה ודעתו אחד) מוסבר כאן שכך הוא בכל מידותיו, אך אין בכח האדם להבין זאת:

האדם מצייר העניינים דלמעלה כפי שהם בו. ומכיוון שאצלו עצם הנפש וכוחותיה הם עניינים שונים[5], אין הוא יכול להכיר על בוריה את העניינים דלמעלה[6].

הערות שוליים

  1. איך שבאמת אין עוד מלבדו.
  2. ואינו מורכב חס ושלום.
  3. מאחר והם נפרדים מאלקות, והם יש מאין, ונופלת עליהם הלשון "בריאה".
  4. ושבה למקומה הקושיא (מסוף פרק ד') – איך יתכן ריבוי באלקות (שהרי הספירות הן עשר)?
  5. ואין זו אחדות פשוטה אלא מורכבת.
  6. שהם באחדות פשוטה.