שער היחוד והאמונה פרק יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|ל]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|ל]]

גרסה מ־01:00, 21 באפריל 2025

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
תבנית:עץ תניא/שער היחוד והאמונה
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק יא – יחוד המאמרות

מבוא לפרק

לאחר שהתבארו ביטול הנבראים לאלוקות[1] ויחוד הספירות עם אלוקות[2], יתבאר כעת אופן יחוד "החוליה המקשרת" בין הספירות לעולמות – האותיות והמאמרות.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י"א

סיכום הפרק

האותיות (הבוראות עלמין סתימין) והמאמרות (הבוראות עלמין דאתגלין) אינן נפרדות מהספירות אלא נמשכות מהן.
דהיינו, מה שהוסבר בפרק הקודם לגבי הספירות נכון גם לגבי האותיות והמאמרות. גם הן נקראות בשם ("מאמרות" ו"אותיות") רק לגבי הנבראים אך לא לגבי הקב"ה. עם הקב"ה הן מיוחדות בתכלית היחוד, ואינן אלא המשכה והתגלות שלו עצמו.
בסיום הפרק מתורץ, שלמרות שהאותיות[3] נראות כדבר נפרד מהנפש[4], שורשן האמיתי הוא בעצם הנפש – וכן הדבר גם למעלה.

הערות שוליים

  1. בפרקים א'־ז'.
  2. בפרקים ח'־י'.
  3. אותיות המחשבה, הדיבור וכל שכן אותיות הכתב.
  4. כמבואר בפרק ד' בתניא שהן לבושים בלבד.