אגרת הקודש סימן ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''סימן ט' – אהובי אחיי''' | ||
==מבוא לאגרת== | ==מבוא לאגרת== | ||
גרסה מ־15:17, 22 באפריל 2025
סימן ט' – אהובי אחיי
מבוא לאגרת
אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שע"י צדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"[1] אלא כל היום כולו.
גוף האגרת
תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ט'
סיכום האגרת
ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי לגלות בו רצון ה' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם). ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר ע"י מצוות מעשיות – עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה[2].
וע"י נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).
קישורים חיצוניים
- תניא לעם
.