אגרת הקודש סימן יט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מבוא לאגרת== | ==מבוא לאגרת== | ||
בסימן זה הובאו '''שתי''' אגרות{{הערה|שנכתבו בזמנים ובהקשרים שונים.}}, '''עוטה אור כשלמה''' ולאחריה '''האותיות הנגלות לנו''', המהוות (מצד תוכנן) המשך וביאור זו לזו{{הערה|בראשונה הוסבר שהשפעה מעליון לתחתון אפשרית רק '''מחיצוניות העליון''' (מנהי"מ שבו), ובשניה מובאת דוגמה מכוחות הנפש, שהדיבור מקבל רק '''מחיצוניות המחשבה'''.}}. | בסימן זה הובאו '''שתי''' אגרות{{הערה|שנכתבו בזמנים ובהקשרים שונים, ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90#%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 כאן] הרחבה בעניין זה.}}, '''עוטה אור כשלמה''' ולאחריה '''האותיות הנגלות לנו''', המהוות (מצד תוכנן) המשך וביאור זו לזו{{הערה|בראשונה הוסבר שהשפעה מעליון לתחתון אפשרית רק '''מחיצוניות העליון''' (מנהי"מ שבו), ובשניה מובאת דוגמה מכוחות הנפש, שהדיבור מקבל רק '''מחיצוניות המחשבה'''.}}. | ||
* '''עוטה אור כשלמה''' מסבירה שהתורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". יתכן שאגרת זו סודרה כאן{{הערה|באמצע אגרות העוסקת בצדקה.}}, כי בקודמות הוסבר רק שצדקה היא המעוררת את השפע למעלה והכלי לקבל אותו למטה – אך לא הוסבר עדיין '''מה מחבר''' את המעלה עם המטה. | * '''עוטה אור כשלמה''' מסבירה שהתורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". יתכן שאגרת זו סודרה כאן{{הערה|באמצע אגרות העוסקת בצדקה.}}, כי בקודמות הוסבר רק שצדקה היא המעוררת את השפע למעלה והכלי לקבל אותו למטה – אך לא הוסבר עדיין '''מה מחבר''' את המעלה עם המטה. | ||
גרסה מ־17:21, 22 באפריל 2025
סימן י"ט – עוטה אור כשלמה/האותיות הנגלות לנו
מבוא לאגרת
בסימן זה הובאו שתי אגרות[1], עוטה אור כשלמה ולאחריה האותיות הנגלות לנו, המהוות (מצד תוכנן) המשך וביאור זו לזו[2].
- עוטה אור כשלמה מסבירה שהתורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". יתכן שאגרת זו סודרה כאן[3], כי בקודמות הוסבר רק שצדקה היא המעוררת את השפע למעלה והכלי לקבל אותו למטה – אך לא הוסבר עדיין מה מחבר את המעלה עם המטה.
- האותיות הנגלות לנו[4] מבארת כיצד מתבטא עניין זה בנפש האדם.
גוף האגרת
תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ט
סיכום האגרת
עוטה אור כשלמה
בתורה יש שתי דרגות כלליות:
ומאחר ובתורה יש גם מ"העליון" (פנימיות החכמה האלוקית, שהיא טעמי המצוות שיתגלו רק לעתיד לבוא) וגם מה"תחתון" (תורה ומצוות), ולכן היא היא הממוצע המחבר אלוקות עם עולמות.
האותיות הנגלות לנו
בהמשך למבואר באגרת הקודמת[7] (שרק חיצוניות החכמה יורדת להתלבש בתחתונים), מוסבר עניין זה כפי שהוא בנפש האדם:
- כ"ב אותיות הכתב הן הן אותן כ"ב האותיות שבדיבור ובמחשבה[8]. וכיצד? חיצוניות אותיות המחשבה[9] מתלבשות באותיות הדיבור ונעשות חיותן הפנימית.
הערות שוליים
- ↑ שנכתבו בזמנים ובהקשרים שונים, ראה כאן הרחבה בעניין זה.
- ↑ בראשונה הוסבר שהשפעה מעליון לתחתון אפשרית רק מחיצוניות העליון (מנהי"מ שבו), ובשניה מובאת דוגמה מכוחות הנפש, שהדיבור מקבל רק מחיצוניות המחשבה.
- ↑ באמצע אגרות העוסקת בצדקה.
- ↑ שגם נכתבה בנפרד וגם הוספתה לתניא הייתה מאוחרת יותר. אחרי הסתלקות רבינו הזקן הוסיפו בניו לתניא את "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון", וגם בדפוסים הבאים נעשו שינויים. רק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון, כשהדפיס הרבי הרש"ב את התניא לטובת הישיבה) "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית – אחד השינויים בדפוס זה היה הוספת אגרת זו.
- ↑ מארבע הספירות התחתונות של עולם האצילות (נצח, הוד, יסוד, מלכות).
- ↑ כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "ראיה", בשונה מהשגת "שמיעה" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.
- ↑ ראה לעיל הערות 1 ו־4.
- ↑ ובכל השפות הן אותן כ"ב אותיות. הבדל השפות הוא רק בצירופן, אך האותיות הן אותן האותיות עצמן.
- ↑ במחשבה עצמה יש שלוש דרגות: מחשבה שבמחשבה, דיבור שבמחשבה, ומעשה שבמחשבה.