אגרת הקודש סימן לב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "אגרת הקודש סימן ל"ב": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
* וכן דומה תוכנן: הראשונה מבארת מה מוסיפה התפילה '''בלימוד התורה''' מתוך אהבת ה' ויראתו, והאחרונה מבארת מה מוסיפה התפילה '''בעבודת הצדקה'''. | * וכן דומה תוכנן: הראשונה מבארת מה מוסיפה התפילה '''בלימוד התורה''' מתוך אהבת ה' ויראתו, והאחרונה מבארת מה מוסיפה התפילה '''בעבודת הצדקה'''. | ||
באגרת מברך אדמו"ר הזקן על הסדר שנוסד בענייני צדקה בקהילות השונות. הוא משבח את הנותנים צדקה (לשון נקבה) ואת המעוררים אחרים לעשיה, ויחד עם זה את המעלה הגדולה כשנותן האדם מעצמו (ולא | באגרת מברך אדמו"ר הזקן על הסדר שנוסד בענייני צדקה בקהילות השונות. הוא משבח את הנותנים צדקה (לשון נקבה) ואת המעוררים אחרים לעשיה, ויחד עם זה את המעלה הגדולה כשנותן האדם מעצמו (ולא על ידי שמעוררים אותו – ונקרא 'צדק', לשון זכר). | ||
==גוף האגרת== | ==גוף האגרת== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==סיכום האגרת== | ==סיכום האגרת== | ||
יפה עושות כל הקהילות הממנות גבאי צדקה, כי צדקה שנותנים '''היום''' היא הכלי להמשכת האור אין סוף '''שיתגלה לעתיד לבוא'''. אך אל לו לאדם לחכות שיעוררו אותו (ועדיף שיעורר את עצמו), כי ישנו הבדל עצום בין שני אופני הנתינה: | יפה עושות כל הקהילות הממנות גבאי צדקה, כי צדקה שנותנים '''היום''' היא הכלי להמשכת האור אין סוף '''שיתגלה לעתיד לבוא'''. אך אל לו לאדם לחכות שיעוררו אותו (ועדיף שיעורר את עצמו), כי ישנו הבדל עצום בין שני אופני הנתינה: | ||
* כשנותן | * כשנותן על ידי '''שעוררו אותו''' (ונקרא 'צדקה') הוא כלי להמשכת '''חיצוניות'''{{הערה|היא הנקראת בכתוב צדקתו '''עומדת''' לעד לשון נקבה.}} אור אין סוף. | ||
* אך כשמעיר '''את עצמו''' (ונקרא 'צדק', | * אך כשמעיר '''את עצמו''' (ונקרא 'צדק', על ידי התעוררות מדת האהבה והחסד בקריאת שמע) הוא כלי '''לפנימיות'''{{הערה|הוא הנקרא בכתוב צדק לפניו '''יהלך''' לשון זכר.}} אור אין סוף. | ||
וייטיב השם לטובים ולישרים. | וייטיב השם לטובים ולישרים. | ||
גרסה מ־16:19, 11 ביולי 2025
אגרת הקודש ל"ב – ברך ה' חילם מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בגלות.
מבוא לאגרת
אגרת זו חותמת את חלק "אגרת הקודש" (החלק הרביעי) שבתניא, ויש בה מעין "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן":
- כשם שהראשונה מתחילה בפותחין בברכה, כך מתחילה האחרונה בברך ה' חילם.
- וכשם שהראשונה היא ברכת אדמו"ר הזקן על שמועה טובה[1], כך האחרונה[2].
- וכן דומה תוכנן: הראשונה מבארת מה מוסיפה התפילה בלימוד התורה מתוך אהבת ה' ויראתו, והאחרונה מבארת מה מוסיפה התפילה בעבודת הצדקה.
באגרת מברך אדמו"ר הזקן על הסדר שנוסד בענייני צדקה בקהילות השונות. הוא משבח את הנותנים צדקה (לשון נקבה) ואת המעוררים אחרים לעשיה, ויחד עם זה את המעלה הגדולה כשנותן האדם מעצמו (ולא על ידי שמעוררים אותו – ונקרא 'צדק', לשון זכר).
גוף האגרת
תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ל"ב
סיכום האגרת
יפה עושות כל הקהילות הממנות גבאי צדקה, כי צדקה שנותנים היום היא הכלי להמשכת האור אין סוף שיתגלה לעתיד לבוא. אך אל לו לאדם לחכות שיעוררו אותו (ועדיף שיעורר את עצמו), כי ישנו הבדל עצום בין שני אופני הנתינה:
- כשנותן על ידי שעוררו אותו (ונקרא 'צדקה') הוא כלי להמשכת חיצוניות[3] אור אין סוף.
- אך כשמעיר את עצמו (ונקרא 'צדק', על ידי התעוררות מדת האהבה והחסד בקריאת שמע) הוא כלי לפנימיות[4] אור אין סוף.
וייטיב השם לטובים ולישרים.