אגרת הקודש סימן טו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
תגית: שחזור ידני
שורה 11: שורה 11:


==סיכום האגרת==
==סיכום האגרת==
בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן על ידי הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק '''במשל'''{{הערה|בנשמה האלוקית כפי שירדה '''להתלבש בגוף'''}}, אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.
בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן ע"י הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק '''במשל'''{{הערה|בנשמה האלוקית כפי שירדה '''להתלבש בגוף'''}}, אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.
:על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד הנפש השכלית היא משל לספירות '''כפי שהן משתקפות בנשמה''' (אך בספירות עצמן{{הערה|מהן נמשכה הנשמה.}} אין שום הבנה כלל):
:על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד הנפש השכלית היא משל לספירות '''כפי שהן משתקפות בנשמה''' (אך בספירות עצמן{{הערה|מהן נמשכה הנשמה.}} אין שום הבנה כלל):
* '''המשל:''' לנפש השכלית יש שכל ומידות, ובכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות.
* '''המשל:''' לנפש השכלית יש שכל ומידות, ובכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות.

גרסה מ־02:05, 13 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

סימן ט"ו – להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם

מבוא לאגרת

אגרת זו מבארת את עניין הספירות, שידיעת עניין זה היא מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם, והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל תרי"ג המצוות.

יתכן שסודרה כאן משום שהיא מעין המשך לאגרת הקודמת: בקודמת התבאר שכל שנה יורד לעולם אור עליון יותר, וכאן מוסבר כיצד מתבטא גילוי האור בנשמה המלובשת בגוף[1].

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ט"ו

סיכום האגרת

בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן ע"י הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק במשל[2], אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.

על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד הנפש השכלית היא משל לספירות כפי שהן משתקפות בנשמה (אך בספירות עצמן[3] אין שום הבנה כלל):
  • המשל: לנפש השכלית יש שכל ומידות, ובכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות.
  • הנמשל: עניין הספירות כפי שהן משתקפות במידות ובמוחין של הנפש האלוקית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שלכן יכולה הנשמה המלובשת בגוף להוות משל על הספירות העליונות.
  2. בנשמה האלוקית כפי שירדה להתלבש בגוף
  3. מהן נמשכה הנשמה.