לקוטי אמרים פרק נ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* ב[[לקוטי אמרים פרק מ"ג|פרק מ"ג]] הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם | * ב[[לקוטי אמרים פרק מ"ג|פרק מ"ג]] הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם ע"י התבוננות באור הממלא והסובב כל עלמין. | ||
בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך – '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו. | בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך – '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו. | ||
גרסה מ־02:06, 13 ביולי 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק נ – אהבת כלות הנפש
מבוא לפרק
סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה והפוך מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה – אלא מה רוצים ממני.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ'
סיכום הפרק
- בפרק מ"ג הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם ע"י התבוננות באור הממלא והסובב כל עלמין.
בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב ולהשיג את ה', אלא הפוך – להתבטל ממציאותי ולהתכלל בו.
- מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות – אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?
בהמשך הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" – רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה.