בשורת הגאולה לב: הבדלים בין גרסאות בדף

ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה – לא (רק) מפני שביטול הגלות הוא ע"י ביטול סיבת הגלות (שבא ע"י ההיפך דאהבת ישראל<ref>ראה יומא ט, ב.</ref>), שהרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים"<ref>ראה לקו"ת פרשתנו פח, ג ואילך.</ref>, נמצאים כבר "על ירדן ירחו"<ref>פרשתנו לג, מח.</ref> (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"<ref>סנהדרין צג, ב. וראה לקו"ת פרשתנו פט, ב.</ref>), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות, ולכן, ההדגשה דאהבת ישראל היא – בתור טעימה ועד להתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות, שמודגשת באחדותם של ישראל, מצד בחי' היחידה (דרגא החמישית) שבכל ישראל בשווה, שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח<ref>כידוע שהפסוק "דרך כוכב מיעקב" שקאי על מלך המשיח, קאי גם על כאו"א מישראל שנמשל לכוכב, כיון שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח (ראה לקו"ש ח"ב ע' 599. וש"נ).</ref>, יחידה הכללית<ref>רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.</ref>.

(משיחות ש"פ מטות־מסעי, ב' מנחם־אב ה'תנש"א)

{{הערות שוליים}}