עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 74: שורה 74:


{{עמוד ראשי/תיבה
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=מיזמי חב"דפדיה
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]]
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]]
|רוחב=33
|רוחב=33
|למעלה=
|צבע=כחול
|צבע=אפור
|title=מיזמי חב"דפדיה
|title=מיזמי חב"דפדיה
|id=mf-otherProjects
|id=mf-otherProjects
|תוכן=
|תוכן={{עמוד ראשי/מיזמים}}
{{עמוד ראשי/מיזמים}}
}}
}}}}
----
----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}'''
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}'''

גרסה מ־16:04, 15 ביולי 2025

ברוכים הבאים לחב"דטקסט
חב"דטקסט הינו מאגר ספרים חב"די לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ספרי גאולה ומשיח. המיזם מביא גם ספרים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד וביהדות בכלל.
בחב"דטקסט יש כעת: 209 ספרים, בהם יש 1541 יחידות טקסט. הצטרפו למיזם!


קטע מהדבר מלכות השבועי

בנוגע לנתינת חטים לפסח וכל צרכי הפסח להנצרכים – שהתחלת ההתעסקות בנתינת צרכי החג היא שלושים יום לפני החג, ו"שתי שבתות" לפני החג (מר"ח ניסן) צריכים להוסיף בזה עוד יותר, ובהתאם להנתינת כח דר"ח ניסן – באופן של הנהגה נסית, יותר מטבעו ורגילותו.
ובפרטיות יותר:
גם לאחרי ההתעסקות משך זמן בנתינת צרכי החג, צריך כאו"א לחזור ולהתבונן ולעשות חשבון־צדק האם נתינת צרכי החג היתה באופן המתאים, "כדבעי לי' למהוי", או שיש מקום וצורך להוסיף בזה עוד יותר.

ספר מומלץ

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
בשנת תש"ו, הדפיס כ"ק אדמו"ר שליט"א את "הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים", בה ליקט וערך מאות ביאורים מעשרות ספרים על סדר ונוסח ההגדה, בעיקר ע"פ נוסח אדמו"ר הזקן ופסקיו, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד.

בואו לתרום

משיעורי אבי אדמו"ר: בכל יום פרשת חומש עם פירוש רש"י. אמירת תנ"ך בעל פה: קאפיט'ל (פרק) אחד מתורה וכן מכתובים. פרק אחד משניות. שיעור גמרא לעיוני ב' דפים לשבוע, שיעור למיגרס ג' דפים ליום. שיעור בירושלמי. גם שיעור – לא בכל יום – בפוסקים. במשך השנה היה מסיים כל המדרש רבה: לווה בסדרות הארוכות ופורע בקצרות.

התניא היומי

לקוטי אמרים פרק לח
ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם־הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש בקליפת נוגה להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה ממוצעת כנ"ל אף־על־פי־כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות



יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד