מאמר והיה עקב תשמעון תשכ"ז - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

דהנה מבואר באגה"ק שם בענין מעשה הצדקה דזה "שישראל בטבעם הם רחמנים{{הערה|ראה יבמות עט, א. רמב"ם הל' איסו"ב פי"ט הי"ז. ובירושלמי קידושין פ"ד ה"א (לו, ריש ע"ב) "וגומלי חסדים מנין ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד". ועד"ז הוא בדב"ר פרשתנו פ"ג, ד (הובאו באוה"ת פרשתנו (כרך ה) ע' ב'כא, עיי"ש).}} וגומלי חסדים{{הערה|הושמט (וכן לקמן שם. וגם בח"א ספ"א) ביישנים – ואולי י"ל כי ביישנים נעשה ע"י התורה (ביצה כה, ב. נדרים כ, א). וראה בארוכה מכ' ב' שבט תש"ח וג' חשון תש"ט*.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) נדפסו בס' אגרות־קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' רצג. ח"ג ע' ט ואילך.'''}} (הוא) מפני היות נפשותיהם נמשכות ממדותיו ית' אשר החסד גובר בהן על מדת הדין כו' שלכן נקראת הנשמה בת כהן"{{הערה|זח"ב צה, א.}} (כהן איש החסד{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק נ'|תניא פ"נ]]. [[תורה אור תצוה|תו"א תצוה]] פב, א. וראה שמו"ר פ"ה, י. ת"י עה"פ ברכה לג, ח. ובכ"מ. – הובא באוה"ת ויצא קפ, ב ואילך.}}). ומבאר שם, ד"הצדקה הנמשכת מבחי' זו נק' בשם מעשה הצדקה כי שם מעשה נופל על דבר ההווה ורגיל תמיד, (מפני ש)מדת החסד והרחמנות הוטבעה בנפשות כל בית ישראל מכבר מעת בריאותן{{הערה|כנראה הוא טה"ד וצ"ל "בריאתן".}} והשתלשלותן ממדותיו ית'". והיינו, דהגם שטבע החסד שבו הוא (לא מצד נפשו הבהמית, אלא) מצד נפשו האלקית, מ"מ, הצדקה שעושה מפני טבע זה, נק' בשם מעשה הצדקה{{הערה|ויש לומר דבלשון אדה"ז "דבר '''שכבר''' נעשה או שנעשה תמיד ממילא" נרמז דב"מעשה" שני ענינים: "דבר שכבר נעשה" – מצד הטבע ש"הוטבעה בנפשות כל בית ישראל '''מכבר'''"; "שנעשה תמיד ממילא" – שנעשה גם עכשיו כן, לפי שכ"ה גם מצד הטבע דנה"ב.}}. ועבודת הצדקה היא שנתינת הצדקה שלו היא יותר גם מהטבע דנפשו האלקית. ומזה מובן, דהחילוק שבין מעשינו לעבודתינו (בכללות התומ"צ) הוא, דגם כשנפש הבהמית שלו מסתרת על הטבע דנפש האלקית, וצריך להתייגע להסיר את הכיסוי וההסתר דנפש הבהמית ולגלות הטבע דנפש האלקית, מ"מ הוא בכלל מעשינו, מכיון שהיגיעה שלו היא רק לגלות הטבע דנפשו האלקית, ועבודתינו הוא שהיגיעה שלו היא יותר גם מהטבע דנפשו האלקית.