11,496
עריכות
מ
הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק מד": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
אין תקציר עריכה |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק מד": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== וידוים של צוררי היהודים == | == וידוים של צוררי היהודים == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
בפיו של חיים שמעון היו פרטים חשובים שעניינו מאד את ראשיה הנאספים של ליאזנא. התברר שהיה עד שמיעה לרקימת עלילת הדם נגד היהודים על־ידי ניקולייב וקוזיצקי, שני צוררי היהודים. חיים שמעון שמע את קוזיצקי, אומר לניקולייב כי כאשר יופיע לפני ראש העיר עליו לדבר בשפה ברורה ובהחלטיות, כדי להרשים אותם. על כך השיב לו ניקולייב כי הוא בטוח שדבריו יעשו את הרושם הדרוש במדה כזו שאיש לא יבחין כי הדברים בדויים. ניקולייב אף המשיך ואמר כי הוא בטוח שמיד לאחר שתתקבל העלילה שלהם – יבואו אליהם היהודים ויעניקו להם סכומים גדולים כדי להשפיע עליהם. | בפיו של חיים שמעון היו פרטים חשובים שעניינו מאד את ראשיה הנאספים של ליאזנא. התברר שהיה עד שמיעה לרקימת עלילת הדם נגד היהודים על־ידי ניקולייב וקוזיצקי, שני צוררי היהודים. חיים שמעון שמע את קוזיצקי, אומר לניקולייב כי כאשר יופיע לפני ראש העיר עליו לדבר בשפה ברורה ובהחלטיות, כדי להרשים אותם. על כך השיב לו ניקולייב כי הוא בטוח שדבריו יעשו את הרושם הדרוש במדה כזו שאיש לא יבחין כי הדברים בדויים. ניקולייב אף המשיך ואמר כי הוא בטוח שמיד לאחר שתתקבל העלילה שלהם – יבואו אליהם היהודים ויעניקו להם סכומים גדולים כדי להשפיע עליהם. | ||
| שורה 53: | שורה 50: | ||
בשנת תצ"ז הכיר חיים שמעון בישיבה שני תלמידים שהצטיינו בכשרונותיהם. אחד מהם היה אברהם, בנו של רבי שמואל, רבה של פוזנא. אברהם היה בן־גילו של חיים שמעון, היה בעל אופי מנוגד לצעיר מליוזנא. בעוד שחיים שמעון היה טיפוס נועז והחלטי היה אברהם בטבעו פחדן. אפילו ביום פחד להשאר לבדו בבית, ובלילה פחד לצאת החוצה. הדבר נבע מן האימה והפחד שעברו עליו ועל משפחתו בשנת תצ"ו. | בשנת תצ"ז הכיר חיים שמעון בישיבה שני תלמידים שהצטיינו בכשרונותיהם. אחד מהם היה אברהם, בנו של רבי שמואל, רבה של פוזנא. אברהם היה בן־גילו של חיים שמעון, היה בעל אופי מנוגד לצעיר מליוזנא. בעוד שחיים שמעון היה טיפוס נועז והחלטי היה אברהם בטבעו פחדן. אפילו ביום פחד להשאר לבדו בבית, ובלילה פחד לצאת החוצה. הדבר נבע מן האימה והפחד שעברו עליו ועל משפחתו בשנת תצ"ו. | ||
היה זה כתוצאה מעלילת־דם שהגויים בפוזנא העלילו על יהודי המקום. יהודים רבים נאסרו, והיו נתונים בסכנה גדולה. | היה זה כתוצאה מעלילת־דם שהגויים בפוזנא העלילו על יהודי המקום. יהודים רבים נאסרו, והיו נתונים בסכנה גדולה. ר' יעקב, העשיר השתדלן והנדיב מפוזנא, שהיה מוכר בחוגי הממשלה, והגאון רבי אריה לייב הדרשן, היו אף הם בין הנאסרים. שניים אלה נבחרו כקרבנות העלילה בגלל היותם הגדולים והחשובים בקהלה היהודית. שניהם עונו בעינויים קשים וחמורים ביותר, כדי לסחוט מפיהם הודאה בכך שהיהודים משתמשים בדם לצורך אפיית מצות. ברם, שני הקדושים עמדו בגבורה בעינויים והכחישו בתוקף ובהתמדה את העלילה. שוביהם הגבירו, איפוא, את העינויים ללא הרף, עד שנפחו את נשמותיהם הקדושות. | ||
רבי שמואל, אביו של אברהם, היה מבוקש אף הוא, כרב העיירה, בקשר עם העלילה, אך בדרך נס נודע לו הדבר בעוד מועד והספיק להמלט עם משפחתו ללנצבורג. בכך ניצל מגורל דומה לקדושים האחרים של עינוי עד מות. ברם, הפחד והאימה שבסכנה, ובבריחה השאירו רושם כבד על אברהם הצעיר ודיכאו איתי מאד משך זמן רב. | רבי שמואל, אביו של אברהם, היה מבוקש אף הוא, כרב העיירה, בקשר עם העלילה, אך בדרך נס נודע לו הדבר בעוד מועד והספיק להמלט עם משפחתו ללנצבורג. בכך ניצל מגורל דומה לקדושים האחרים של עינוי עד מות. ברם, הפחד והאימה שבסכנה, ובבריחה השאירו רושם כבד על אברהם הצעיר ודיכאו איתי מאד משך זמן רב. | ||
| שורה 59: | שורה 56: | ||
בלנצבורג נדר אברהם נדר ללכת ברגל לבריסק כדי ללמוד בישיבה המפורסמת שלח, ואת נדרו ביצע יחד עם שנים מחבריו שבאו אף הם ללמוד בישיבה. | בלנצבורג נדר אברהם נדר ללכת ברגל לבריסק כדי ללמוד בישיבה המפורסמת שלח, ואת נדרו ביצע יחד עם שנים מחבריו שבאו אף הם ללמוד בישיבה. | ||
כך נפגשו בישיבה במינסק שני צעירים, שכל אחד מהם עבר חוייה של עלילת־דם, אך התוצאות של שתי העלילות היו שונות ומנוגדות הן לגבי קהלות מוצאם והן לגבי אישיותם ואופיים שלהם עצמם. שני הידידים החדשים היו מספרים איש לרעהו על החוויות שעברו, ובכללן על עלילות הדם שהיו בקהילותיהם, שהיוו גורמים מכריעים לבואם למינסק ללמוד תורה במשותף. | כך נפגשו בישיבה במינסק שני צעירים, שכל אחד מהם עבר חוייה של עלילת־דם, אך התוצאות של שתי העלילות היו שונות ומנוגדות הן לגבי קהלות מוצאם והן לגבי אישיותם ואופיים שלהם עצמם. שני הידידים החדשים היו מספרים איש לרעהו על החוויות שעברו, ובכללן על עלילות הדם שהיו בקהילותיהם, שהיוו גורמים מכריעים לבואם למינסק ללמוד תורה במשותף. | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||