קונטרס אחרון פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק ב' לשם קונטרס אחרון פרק ב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''עיין עץ חיים שער הנקודות'''
 
==מבוא לפרק==
זהו הסימן השני{{הערה|מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.}} המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"{{הערה|מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט־מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים בפרע"ח.}}.
 
בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[לקוטי אמרים פרק מ"א|בפרק מא]] בתניא, שיחוד הספירות למעלה{{הערה|הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.}} תלוי במצוות '''מעשיות''' דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד '''רוחני''' יהיה תלוי במחשבה וכוונות '''רוחניות?''', וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י '''כוונות'''?
 
==גוף הפרק==
{{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'}}
 
==סיכום הפרק==
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות '''מעשיות''' ולא בכוונה '''רוחנית''') יובן על פי משל:
 
* כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה – אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה – מצוות מעשיות.
* והטעם שדוקא מצוות '''מעשיות''' נקראות התעוררות מלמטה{{הערה|כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות '''רוחניות''' האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מה'''מעשה''' שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?}}, כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, '''ועולה''' לשורשו שבקדושה.
* ומסיים אדמו"ר הזקן, שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י '''כוונות''' אינו סותר לנאמר ב[[לקוטי אמרים פרק מ"א|תניא]] אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, '''ואינו''' סדר העבודה של כל ישראל.
 
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון פרק ג'|פרק ג']]}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון]]

גרסה אחרונה מ־16:36, 30 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק ב

עיין ע"ח שער הנקודות ש"ח פ"ו שאין החזרת פב"פ כ"א ע"י מצות מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי ע"י מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממ"ש בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות מ"ן דנוק' דז"א ומ"ן דנוק' הן בחי' עשיה כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים באחוריים שהן בחי' עשיה כמ"ש בשער מ"ז פ"ה והיינו ע"י העלאת הטוב הגנוז בהם המלובש במצות מעשיות למקורו לקדושת האצי' שכבר הובררה. ומ"ש שם שאדה"ר תיקן ג"כ ע"י תפלה היינו ע"י אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי מעשה כי הן מנפש החיונית שבגוף ודמו אשר שרשן מנוגה. והנה הבירורים דעשי' עולין ליצי' ע"י שם ב"ן ומיצי' לבריאה ולאצי' כמ"ש בשער מ"ן דרוש י"א סי' ז'. ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי העלאת מ"ן מהמלכים שבנוגה א"א להמשיך טיפי' מלמעלה לזווג זו"נ כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע למטה כמ"ש בשער מ"ן דרוש ב' ועיין זהר פ' פקודי דרמ"ד ע"ב דאית סדורא כו' לאסתכלא כו' והן כוונות התפלה ויחודים עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא כו' כי נר"ן שלהם עצמן הן מ"ן במס"נ על התורה ובנפילת אפים כנודע: