קונטרס אחרון פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק ב' לשם קונטרס אחרון פרק ב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק ב' לשם קונטרס אחרון פרק ב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''עיין עץ חיים שער הנקודות'''
 
==מבוא לפרק==
זהו הסימן השני{{הערה|מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.}} המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"{{הערה|מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט־מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים בפרע"ח.}}.
 
בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[לקוטי אמרים פרק מ"א|בפרק מא]] בתניא, שיחוד הספירות למעלה{{הערה|הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.}} תלוי במצוות '''מעשיות''' דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד '''רוחני''' יהיה תלוי במחשבה וכוונות '''רוחניות?''', וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י '''כוונות'''?
 
==גוף הפרק==
{{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'}}
 
==סיכום הפרק==
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות '''מעשיות''' ולא בכוונה '''רוחנית''') יובן על פי משל:
 
* כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה – אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה – מצוות מעשיות.
* והטעם שדוקא מצוות '''מעשיות''' נקראות התעוררות מלמטה{{הערה|כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות '''רוחניות''' האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מה'''מעשה''' שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?}}, כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, '''ועולה''' לשורשו שבקדושה.
* ומסיים אדמו"ר הזקן, שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י '''כוונות''' אינו סותר לנאמר ב[[לקוטי אמרים פרק מ"א|תניא]] אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, '''ואינו''' סדר העבודה של כל ישראל.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ו]]
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון|ב]]