|
|
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''עיין עץ חיים שער הנקודות'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| זהו הסימן השני{{הערה|מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.}} המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"{{הערה|מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט־מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים בפרע"ח.}}.
| |
| | |
| בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[לקוטי אמרים פרק מ"א|בפרק מא]] בתניא, שיחוד הספירות למעלה{{הערה|הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.}} תלוי במצוות '''מעשיות''' דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד '''רוחני''' יהיה תלוי במחשבה וכוונות '''רוחניות?''', וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י '''כוונות'''?
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות '''מעשיות''' ולא בכוונה '''רוחנית''') יובן על פי משל:
| |
| | |
| * כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה – אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה – מצוות מעשיות.
| |
| * והטעם שדוקא מצוות '''מעשיות''' נקראות התעוררות מלמטה{{הערה|כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות '''רוחניות''' האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מה'''מעשה''' שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?}}, כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, '''ועולה''' לשורשו שבקדושה.
| |
| * ומסיים אדמו"ר הזקן, שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י '''כוונות''' אינו סותר לנאמר ב[[לקוטי אמרים פרק מ"א|תניא]] אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, '''ואינו''' סדר העבודה של כל ישראל.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ו]]
| |
| [[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון|ב]]
| |