קונטרס אחרון פרק ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק ה' לשם קונטרס אחרון פרק ה בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק ה' לשם קונטרס אחרון פרק ה בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''להבין פרטי ההלכות דלא שכיחי'''
 
==מבוא לסימן==
בסימן זה{{הערה|החמישי והאחרון מהסימנים המתווכים בין סתירות לכאורה שבין התניא (פרקים לט־מא) לזוהר, ומבארים עניינים עמוקים בפרע"ח.}} מבאר רבינו שהתורה כולה נצחית, והן מצוות העשה והן הלא־תעשה שייכות גם היום וגם לעתיד־לבוא.
 
==גוף הסימן==
{{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ה'}}
 
==סיכום הסימן==
בסימן הקודם התבאר שכדי לברר את הגשמיות צריך "להתעסק" איתה, וזה נעשה '''בקיום''' מצוות עשה (ולא בלא־תעשה, שאין בהן קיום).
 
ובסימן זה מבהיר, שלמרות האמור לעיל גם בלא־תעשה יש עניין מסויים של בירור: לימוד הלכות האיסור גורם להפרדת הטוב מהרע{{הערה|מכיוון שלימוד זה ממשיך בעולם את החכמה העליונה.}} והוצאתו מהקליפות. כתוצאה מזה מתנתק מקור החיות של הקליפות, והן מתבטלות.
 
ולעתיד לבוא (שלא יהיו קליפות ו'רע'{{הערה|(ולא יהיה עוד מה לברר, ויש להקשות: לשם מה יצטרכו '''אז''' את מצוות הלא־תעשה?}}) תהיה מטרת הלא־תעשה "להמתיק הגבורות בחסדים" (לגלות ב"גבורות" את שורשן בקדושה).
 
'''ונמצא שהתורה כולה נצחית''' – הן הלימוד והן הקיום, הן מצוות העשה והן הלא־תעשה.
 
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון פרק ד'|פרק ד']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון פרק ו'|פרק ו']]}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון]]