אגרת התשובה פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת התשובה פרק ו' לשם אגרת התשובה פרק ו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת התשובה פרק ו' לשם אגרת התשובה פרק ו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''פרק ו' – הטעם שמעבירות לא מתים'''{{ש}}
(תירוץ שאלה שהתעוררה בסוף [[אגרת התשובה פרק ה'|הפרק הקודם]])
 
==מבוא לפרק==
בסוף [[אגרת התשובה פרק ה'|הפרק הקודם]] נאמר שיהודי לא יכול לקבל חיות מהקליפות כי חייו '''הגשמיים''' הם מנשמתו, ולכן הוא מת כשעובר על רצון ה' – ואיך זה מתאים עם המציאות?
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ו'}}
 
==סיכום הפרק==
הסיבה שהעובר עבירה ממשיך לחיות היא, כי בזמן הגלות מתלבשת השכינה בקליפות ואז מקבל גם היהודי את חייו '''משם'''{{הערה|דהיינו, '''מהשכינה''' שירדה לגלות ומלובשת בקליפות.}}. ואם (חס ושלום) נכרתת נשמתו – נמשכים חייו '''מהקליפות עצמן'''.
 
ומכיוון שבסופו של דבר קשור יהודי '''תמיד''' (גם החוטא הגדול ביותר) ל"ראש החבל" – נמצא שהוא הוא הממשיך את השכינה לגלות ואת החיות לקליפות.
 
ועל פי כל הנ"ל{{הערה|בפרקים ד־ו, שעבירה גורמת השפעת השכינה לקליפות.}} מובנת '''מטרת''' התשובה (להחזיר השפעת השכינה למקומה). אבל '''איך''' חוזרים בתשובה? על כך [[אגרת התשובה פרק ז'|בפרק הבא]]{{הערה|וראה בהקדמה [[אגרת התשובה פרק ד'|לפרק ד']].}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ד]]
[[קטגוריה:אגרת התשובה|ו]]