אגרת הקודש סימן ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן ד' לשם אגרת הקודש סימן ד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
אין תקציר עריכה
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן ד' לשם אגרת הקודש סימן ד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''אגרת הקודש ד' – אין ישראל נגאלין אלא בצדקה'''
 
==מבוא לאגרת==
[[אגרת הקודש סימן ג'|האגרת הקודמת]] ביארה את השפעת הצדקה על '''הגשמיות'''. מוסיפה אגרת זו שהצדקה מועילה גם לפדיית הנפש מהגלות '''הרוחנית.'''
 
==גוף האגרת==
{{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ד'}}
 
==סיכום האגרת==
שכל ורגש הם כוחות '''חיצוניים''' – כשמתגלה '''פנימיות''' הלב בתפילה אין זה תוצאה מעבודת השכל והרגש, אלא '''מתנה'''.
 
מתנה ניתנת רק למי שעושה נחת רוח. החיים האמיתיים (האהבה המסותרת, עצם הנפש, ניצוץ האלוקות שבנפש) הם מתנה לנותן חייו לזולת (צדקה).
 
:על פי הנ"ל מובן הפסוק "צדק לפניו '''יהלך''' וישם לדרך פעמיו". הצדקה '''מוליכה:'''
* מלמטה למעלה – את '''פניו''' (פנימיות הלב) לה',
* ומלמעלה למטה – את הפנימיות העליונה שתאיר '''בדרכו''' (במצוותיו),
* ולכן נקראת "שלום".
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש]]