|
|
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''אגרת הקודש ח' – זורע צדקות מצמיח ישועות'''
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| ב[[אגרת הקודש סימן ו'|אגה"ק ו']] נמשלה הצדקה ל"זריעה"{{הערה|כמו שמגרעין צומחת כמות ואיכות שלא בערכו, כך עבור צדקה מקבלים דבר שלא בערך – אהבה בתענוגים.}}, אבל לכאורה '''המשל''' לא מובן{{הערה|ופשוט שאם המשל אינו מובן – כל שכן שהנמשל אינו מובן עד הסוף.}} – כיצד מגרעין צומח עץ? הלא אין בגרעין מאומה מהצומח ממנו{{הערה| בגרעין אין לא גזע ולא ענפים, לא עלים ולא פירות.}}?{{ש}}
| |
| אגרת זו משלימה את החסר, ומבארת נקודה זו הן במשל והן בנמשל.
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ח'}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| הצדקה שלפני התפילה פועלת שבשעת התפילה תתגלה לאדם הארה עצומה{{הערה|שאפילו העולמות העליונים מתבטלים בפניה.}}, וצריך להבין: כנגד חיי העולם הזה (בכסף הצדקה קונה העני את חייו) היה צריך לתת חיי העולם הבא (כבגן עדן, זיו והארה בלבד) – ולא שיאיר לו אור אין סוף?{{ש}}
| |
| | |
| * ויובן על על פי '''משל מזריעה''': בגרעין הנזרע אין גזע ואין ענפים, לא עלים ולא פירות – ובהכרח שמקור העץ '''אינו''' הגרעין אלא הכח (המצמיח) שבארץ: הגרעין עצמו לא צומח ולא מצמיח. זריעת הגרעין רק מעוררת את כח הצומח '''הרוחני''' שבארץ – '''והוא לבדו''' המצמיח את העץ.
| |
| | |
| * '''והנמשל''': הצדקה נזרעת ב"ארץ העליונה"{{הערה|כנסת ישראל, שורש נשמות ישראל, מלכות דאצילות.}}, ומעוררת את "כח הצומח" האלקי – '''שהוא''' המצמיח לאדם אהבה בתענוגים{{הערה|שהיא הארה עצומה, שלמעלה מכוחו, למעלה מכללות העולמות ולא בערך עבודתו כלל.}}.
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| *[https://abc770.org/article_node_4699/ תניא לעם] באתר חב"ד – אור אין סוף.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש|ח]]
| |