|
|
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''אגרת הקודש כ' – איהו וחיוהי'''
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), על ידי שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר ב[[תניא]]:
| |
| | |
| * '''ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא]] הוסבר''' שעל ידי מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה.
| |
| * '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).
| |
| | |
| אגרת זו כתב אדמו"ר הזקן "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות"{{הערה|שיחת הרבי הריי"ץ אחש"פ תרצ"ד.}}.
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ'}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא על ידי כח האין סוף מסביר:
| |
| :א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים).
| |
| :ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מכח הצומח הרוחני).
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| *[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] {{חב"ד אור אין סוף}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש]]
| |