אגרת הקודש סימן כ: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כ' לשם אגרת הקודש סימן כ בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגית: שוחזרה
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כ' לשם אגרת הקודש סימן כ בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''אגרת הקודש כ' – איהו וחיוהי'''
 
==מבוא לאגרת==
אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), על ידי שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר ב[[תניא]]:
 
* '''ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא]] הוסבר''' שעל ידי מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה.
* '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).
 
אגרת זו כתב אדמו"ר הזקן "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות"{{הערה|שיחת הרבי הריי"ץ אחש"פ תרצ"ד.}}.
 
==גוף האגרת==
{{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ'}}
 
==סיכום האגרת==
לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא על ידי כח האין סוף מסביר:
:א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים).
:ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מכח הצומח הרוחני).
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] {{חב"ד אור אין סוף}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ה]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש]]