אגרת הקודש סימן כב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כ"ב לשם אגרת הקודש סימן כב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כ"ב לשם אגרת הקודש סימן כב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''סימן כ"ב – מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''
 
==מבוא לאגרת==
בסימן זה (בדומה ל[[אגרת הקודש סימן י"ט|סימן י"ט]]) הובאו '''שתי''' אגרות קודש שונות{{הערה|שנכתבו בזמנים שונים ובהקשרים שונים.}}, וכמוהו גם כאן צורפה השניה לתניא רק כעבור שנים רבות{{הערה|וגדולה מזו, למרות ש'מגודל טרדותי' נכתבה באותה שנה שנכתבה 'מאהבה מסותרת' היא צורפה לתניא רק 86 שנים מאוחר יותר (בדפוס וילנא תר"ס).}}, אך בשונה מהאותיות הנגלות{{הערה|המצורפת ל[[אגרת הקודש סימן י"ט|סימן י"ט]], שתוכנה '''משלים''' את 'עוטה אור כשלמה'.}} אין קשר (גלוי) בין האגרות – ויהי לפלא.
 
'''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''{{הערה|קטעים מהאגרת הושמטו, ובשלימותה היא מודפסת ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק|אגרות קודש של אדה"ז]].}}{{ש}}
באגרת זו '''אוסר''' הרבי הזקן לבקש ממנו על גשמיות. למרות זאת{{הערה|ולמרות שבקטעים שהושמטו ישנם ביטויים '''חריפים''' כנגד השואלים עצות בגשמיות.}} המשיכו החסידים לשאול, '''והרביים המשיכו לענות.'''{{ש}}
ומדוע המשיכו, הלא הרבי אסר זאת בתכלית האיסור? אמרו חסידים הראשונים, שברשימה "נפש השפלה"{{הערה|הרשימה "נפש השפלה" (מודפסת ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק|אגרות קודש של אדה"ז]]) היא הדבר האחרון שכתב אדמו"ר הזקן והיה זה "קרוב לזמן הסתלקותו".}} '''הוא עצמו התיר זאת!'''.
 
'''מגודל טרדותי'''{{ש}}
באגרת זו 'יוצק' אדמו"ר הזקן את שני היסודות להצלחה בעבודת ה': רצון חזק, ואהבת ישראל (כאמור, לא נמצא ביאור מדוע צורפה אגרת זו לאותו סימן יחד עם 'מאהבה מסותרת').
 
==גוף האגרת==
{{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב}}
 
==סיכום האגרת==
'''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''
בתחילת האגרת מתאונן הרבי הזקן שלשוא מטרידים אותו בבקשות גשמיות, כיוון שעל שאלות כאלו יכול רק נביא לענות.
בהמשכה הוא מלמד זכות (על המבקשים), ומסביר שיסורים באים על אדם רק לטובתו (למרק עוונותיו).
ומסיים, שאם האדם יכיר בכך (שהיסורים הם לטובתו, לכפר עוונותיו) יבין את גודל '''חסדי''' ה' (שממרק עוונותיו), וזה עצמו יגלה את אהבת ה' '''ויבטל''' את הדינים.
 
'''מגודל טרדותי'''
האגרת "יוצקת" את שני היסודות להצלחה בעבודת ה':{{ש}}
:'''א. רצון חזק''': קודם לעבודת ה' צריך להתחזק ברצון להתגבר על כל מניעה{{הערה|לעבודת ה' יתכנו הפרעות פנימיות (כגון מידות לא טובות, טממטום הלב וכדומה) או חיצונית (כגון קשיי פרנסה, גזירות הגויים וכו').}}. העבודה עצמה היא התבוננות המעוררת את הרגש, אך בלי רצון פשוט והתמסרות עצמית לא יוכל להצליח.
 
:'''ב. אהבת ישראל''': מאחר ונשמות ישראל כלולות זו מזו, יכולה האלוקות להתגלות רק כשהן מאוחדות{{הערה|אך לא כשיש פירוד, והרי זה כמשל שפירוד איברים (אפילו חיצוניים) משפיע על הלב.}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ה]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש]]