|
|
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''סימן כ"ב – מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| בסימן זה (בדומה ל[[אגרת הקודש סימן י"ט|סימן י"ט]]) הובאו '''שתי''' אגרות קודש שונות{{הערה|שנכתבו בזמנים שונים ובהקשרים שונים.}}, וכמוהו גם כאן צורפה השניה לתניא רק כעבור שנים רבות{{הערה|וגדולה מזו, למרות ש'מגודל טרדותי' נכתבה באותה שנה שנכתבה 'מאהבה מסותרת' היא צורפה לתניא רק 86 שנים מאוחר יותר (בדפוס וילנא תר"ס).}}, אך בשונה מהאותיות הנגלות{{הערה|המצורפת ל[[אגרת הקודש סימן י"ט|סימן י"ט]], שתוכנה '''משלים''' את 'עוטה אור כשלמה'.}} אין קשר (גלוי) בין האגרות – ויהי לפלא.
| |
| | |
| '''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''{{הערה|קטעים מהאגרת הושמטו, ובשלימותה היא מודפסת ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק|אגרות קודש של אדה"ז]].}}{{ש}}
| |
| באגרת זו '''אוסר''' הרבי הזקן לבקש ממנו על גשמיות. למרות זאת{{הערה|ולמרות שבקטעים שהושמטו ישנם ביטויים '''חריפים''' כנגד השואלים עצות בגשמיות.}} המשיכו החסידים לשאול, '''והרביים המשיכו לענות.'''{{ש}}
| |
| ומדוע המשיכו, הלא הרבי אסר זאת בתכלית האיסור? אמרו חסידים הראשונים, שברשימה "נפש השפלה"{{הערה|הרשימה "נפש השפלה" (מודפסת ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק|אגרות קודש של אדה"ז]]) היא הדבר האחרון שכתב אדמו"ר הזקן והיה זה "קרוב לזמן הסתלקותו".}} '''הוא עצמו התיר זאת!'''.
| |
| | |
| '''מגודל טרדותי'''{{ש}}
| |
| באגרת זו 'יוצק' אדמו"ר הזקן את שני היסודות להצלחה בעבודת ה': רצון חזק, ואהבת ישראל (כאמור, לא נמצא ביאור מדוע צורפה אגרת זו לאותו סימן יחד עם 'מאהבה מסותרת').
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| '''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''
| |
| בתחילת האגרת מתאונן הרבי הזקן שלשוא מטרידים אותו בבקשות גשמיות, כיוון שעל שאלות כאלו יכול רק נביא לענות.
| |
| בהמשכה הוא מלמד זכות (על המבקשים), ומסביר שיסורים באים על אדם רק לטובתו (למרק עוונותיו).
| |
| ומסיים, שאם האדם יכיר בכך (שהיסורים הם לטובתו, לכפר עוונותיו) יבין את גודל '''חסדי''' ה' (שממרק עוונותיו), וזה עצמו יגלה את אהבת ה' '''ויבטל''' את הדינים.
| |
| | |
| '''מגודל טרדותי'''
| |
| האגרת "יוצקת" את שני היסודות להצלחה בעבודת ה':{{ש}}
| |
| :'''א. רצון חזק''': קודם לעבודת ה' צריך להתחזק ברצון להתגבר על כל מניעה{{הערה|לעבודת ה' יתכנו הפרעות פנימיות (כגון מידות לא טובות, טממטום הלב וכדומה) או חיצונית (כגון קשיי פרנסה, גזירות הגויים וכו').}}. העבודה עצמה היא התבוננות המעוררת את הרגש, אך בלי רצון פשוט והתמסרות עצמית לא יוכל להצליח.
| |
| | |
| :'''ב. אהבת ישראל''': מאחר ונשמות ישראל כלולות זו מזו, יכולה האלוקות להתגלות רק כשהן מאוחדות{{הערה|אך לא כשיש פירוד, והרי זה כמשל שפירוד איברים (אפילו חיצוניים) משפיע על הלב.}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש]]
| |