אגרת הקודש סימן כה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כ"ה לשם אגרת הקודש סימן כה בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כ"ה לשם אגרת הקודש סימן כה בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''סימן כ"ה – להבין אמרי בינה'''
 
==מבוא לאגרת==
האגרת נכתבה על ידי אדמו"ר הזקן עבור המתנגדים בעיר וילנא{{הערה|על פי "משכיל לאיתן".}}, שנתלו בדברי הבעל שם טוב כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות.
 
הרבי משיב להם כאוולתם, מפריך את טענותיהם מהיסוד, ומדגים כיצד גם דברי הבעל שם טוב המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי האר"י הקדוש, בדברי חז"ל ובפסוקים מפורשים בתורה.
 
נמצא, שהחולק על הבעש"ט אינו מאמין בדברי האר"י '''ובתורה עצמה'''.
 
הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|[[צוואת הריב"ש סימן ק"כ]].}} שהשכינה שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[:קטגוריה:שער היחוד והאמונה|שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע מאין ליש מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן – על פסוקים מפורשים.
 
==גוף האגרת==
{{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ה}}
 
==סיכום האגרת==
על יסוד דברי הרמבם כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה, דעות ב' ג'.}} מוכיח אדמו"ר הזקן שהשכינה מתלבשת גם בקליפות.
 
נקודת ההסבר היא, שישנו חילוק בין כעס על "מילי דעלמא" (ענייני העולם) – שהוא אסור, לבין כעס על "מילי דשמיא" (ענייני תורה ומצוות) – שהוא מותר.
 
טעם החילוק הוא, ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"{{הערה|ברכות ל"ג ע"ב.}}. היינו, ש"ענייני שמים" נתונים לבחירת האדם – ולכן מותר לכעוס עליהם (כמו שנאמר{{הערה|במדבר ל"א י"ג.}} "ויקצוף משה"). ואילו ענייני העולם הם כולם בהשגחה פרטית מאת הקב"ה – ולכן הכועס עליהם '''כאילו כועס על ה'''' – כאילו עובד עבודה זרה.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ה]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש]]