|
|
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''סימן כ"ט – אשת חיל עטרת בעלה'''
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| באגרת מתבאר מעלת התורה שבעל פה שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד שחז"ל קראו ללימוד ההלכות "תגא" – הכתר של התורה!
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ט}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| בתחילת האגרת שואל אדמו"ר הזקן מדוע תורה שבעל פה – הגם שהיא "אשת חיל" (מקבל) נקראת "עטרת בעלה" (משפיע)?
| |
| | |
| ולבאר זה מקדים שני עניינים במצוות, שמהן עולה שהמצוות הן הן '''רצון העליון''':
| |
| | |
| : ראשית מבאר, שהמצוות הן "לבושים" – שעל ידם יכולה הנשמה '''לקבל את התענוג''' האלוקי בגן עדן (ונקודת ההסבר היא שרק "רצון העליון" יכול להיות לבוש).
| |
| : לאחר מכן מוסיף, שהמצוות הן גם "עמודים" – '''שבאמצעותם ודרכם עולה''' הנשמה לגן עדן (שאם לא תעלה ולא תגיע לשם – מה יעזרו הלבושים?). גם כאן, נקודת ההסבר היא שהן "רצון העליון", שהרי רק הוא היכול לשמש כ"עמוד" המחבר הרצפה עם הגג.
| |
| | |
| ולאחר שהובהר שהמצוות הן הן "רצון העליון", מסכם מדוע הן '''מתגלות''' דווקא בתורה שבע"פ (אשת חיל):
| |
| :בתורה שבכתב – רצון העליון עדיין '''מכוסה''' ונעלם.
| |
| :בקיום מצוות מעשיות – רצון העליון רק '''מתלבש''' בקיום המצווה, אבל פעולת המצווה היא של '''האדם''' – ואינה רצון העליון.
| |
| :ורק בתשבע"פ '''מתגלה''' רצון העליון.
| |
| | |
| וכעת מובנת השאלה שבתחילת האגרת:
| |
| :מצד אחד תורה שבע"פ היא רק "מקבל" (אשת חיל) מתורה שבכתב.
| |
| :אך מצד שני דוקא בה מתגלה ה"כתר" (רצון העליון) והיא "עטרת בעלה".
| |
| | |
| ====סיכום המסר שבאגרת====
| |
| חז"ל יחסו לתורה שבעל פה חשיבות יותר מתורה שבכתב ומצוות, כי דווקא היא שמגלה את רצונו יתברך בעולם.
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש]]
| |