אגרת הקודש סימן כו: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 5,224 בתים , 1 אוגוסט

מ

ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן כז לשם אגרת הקודש סימן כו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תניא}}
+{{פרק תניא}}
-'''סימן כ"ו – והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע'''
-==מבוא לפרק==
-באגרת הקודמת תירץ אדמו"ר הזקן קושיות על שיטת הבעש"ט הקדוש (והאר"י), ובאגרת זו קושיות על הזהר הקדוש.
-האגרת מבארת את תכלית עבודת הבירורים: מצד שבירת הכלים וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות, ושבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים '''הדברים הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.
-כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו – תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
-==גוף האגרת==
-{{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו}}
-==סיכום האגרת==
-האגרת נחלקת לארבעה פרקים:
-*'''פרק ראשון:''' מביא ציטוט מדברי הזוהר הקדוש, המכנה את לימוד תורת הסוד '''עץ חיים''' ולימוד דינים וענייני איסור והיתר '''עץ הדעת טוב ורע'''.
-*'''פרק שני:''' מקשה כמה קושיות עצומות על דברי הזהר האמורים.
-*'''פרק שלישי:''' מסביר שקושיות אלו באות רק מלימוד שטחי של "חסירי{{הערה|מה שנדפס בגוף התניא "'''חסידי'' מדע" בדל"ת הוא טעות הדפוס, וצריך להיות '''חסירי''' ברי"ש.}} מדע", ומתרץ תירוץ פשוט לכל השאלות. נקודת הביאור: עץ הדעת טוב ורע הוא '''גוף''' הדברים הגשמיים (שיונקים חיותם מהקליפות), '''ולא ההלכות''' (העוסקות '''ביחס''' לדברים אלו, מתי הם מותרים ומתי אסורים וכו').
-*'''פרק רביעי:''' בפרק הקודם נאמר שהמשניות הן '''מלכות''' (דאצילות), ומדוע אמר הזהר שהן '''שפחה''' (והאר"י אומר שהן '''ביצירה''', '''ולא''' באצילות)? ומתרץ, שהתורה כולה{{הערה|מקרא, משנה, תלמוד וקבלה.}} היא באצילות{{הערה|כי כל התורה כולה, מהסוד ועד הפשט, היא "חכמתו יתברך" שהיא דרגת האצילות.}} ורק שירדה '''בלבושים''' שונים, והמשניות בפרט{{הערה|קבלה לא ירדה בלבוש כלל, תלמוד (טעמי ההלכות) התלבש בבריאה, ומקרא בעשיה (העיקר בו הוא צורת האותיות ומספרן).}} היא החכמה האלוקית כפי שירדה והתלבשה במלכות דיצירה (ונקראת שפחה לעומת שורשה במלכות דאצילות).
-'''סיום האגרת'''
-הקושיות על הזהר תורצו כולן. מכאן ואילך{{הערה|החל מהמילים "והנה כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה".}} '''מוסיף''' אדמו"ר הזקן עניין חדש, ביאור הנלמד '''ממשמעות לשון''' הזהר{{הערה|מדיוק הלשון.}}: למרות האמור (שהמשניות הן "עץ חיים" '''ולא''' "עץ הדעת"), מצד בירור הניצוצות הן שייכות גם '''לעץ הדעת'''.
-'''תכלית ירידת החכמה''' דאצילות (להתלבש במלכות דיצירה) היא להוציא מהקליפות את ניצוצי הקדושה שנפלו שם{{הערה|משבירת הכלים וחטא עץ הדעת.}}: כל עוד הקליפות מעלימות על הלכה מסויימת (או על טעמה) – היא לא ידועה לתחתונים וגם לא לעליונים. '''רק התחתונים'''{{הערה|משום שמחלישים את הקליפה על ידי עבודתם להתגבר על התאוות.}} יכולים לברר ולהוציא את ההלכות מהעלם הקליפות – ולא העליונים. '''לעתיד לבוא''' (כשיגמרו הבירורים, ועבודה זו לא תהיה עוד) יהיה עסק התורה רק ליחד יחודים, ולקיים המצות בכוונות עליונות כו'.
-'''סיכום:'''
-מצד שבירת הכלים וחטאי האדם ירדו ניצוצות קדושה ונעלמו בקליפות. שבירת התאוות מעניקה לאדם את הכח לבררם: ע"י '''לימוד''' ההלכות מתבררים הדברים '''הגשמיים''' אודותם לומד, וע"י '''העיון''' ופלפול מתבררות '''ההלכות''' עצמן ונפדות מהקליפות.
-כשתגמר העבודה להוציא מהקליפות את הניצוצות שבלעו – תבוא הגאולה. כשתבוא הגאולה יהיה כל עיקר עסק התורה רק בפנימיות המצוות וטעמיהם הנסתרים.
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תניא|ה]]
-[[קטגוריה:אגרת הקודש]]

אגרת הקודש סימן כו: הבדלים בין גרסאות בדף

אגרת הקודש סימן כו (הצגת מקור)

גרסה מ־14:43, 1 באוגוסט 2025