אגרת הקודש סימן לב: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2,533 בתים , 1 אוגוסט

מ

ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן ל"ב לשם אגרת הקודש סימן לב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תניא}}
+{{פרק תניא}}
-'''אגרת הקודש ל"ב – ברך ה' חילם''' מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בגלות.
-==מבוא לאגרת==
-אגרת זו חותמת את חלק "אגרת הקודש" (החלק הרביעי) שבתניא, ויש בה מעין "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן":
-* כשם שהראשונה מתחילה ב'''פותחין בברכה''', כך מתחילה האחרונה ב'''ברך ה' חילם'''.
-* וכשם שהראשונה היא ברכת אדמו"ר הזקן על שמועה טובה{{הערה|על השלמת הש"ס ברוב עיירות ומניינים של אנ"ש.}}, כך האחרונה{{הערה|על דוחו"ת הצדקה שהתקבלו.}}.
-* וכן דומה תוכנן: הראשונה מבארת מה מוסיפה התפילה '''בלימוד התורה''' מתוך אהבת ה' ויראתו, והאחרונה מבארת מה מוסיפה התפילה '''בעבודת הצדקה'''.
-באגרת מברך אדמו"ר הזקן על הסדר שנוסד בענייני צדקה בקהילות השונות. הוא משבח את הנותנים צדקה (לשון נקבה) ואת המעוררים אחרים לעשיה, ויחד עם זה את המעלה הגדולה כשנותן האדם מעצמו (ולא על ידי שמעוררים אותו – ונקרא 'צדק', לשון זכר).
-==גוף האגרת==
-{{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ל"ב}}
-==סיכום האגרת==
-יפה עושות כל הקהילות הממנות גבאי צדקה, כי צדקה שנותנים '''היום''' היא הכלי להמשכת האור אין סוף '''שיתגלה לעתיד לבוא'''. אך אל לו לאדם לחכות שיעוררו אותו (ועדיף שיעורר את עצמו), כי ישנו הבדל עצום בין שני אופני הנתינה:
-* כשנותן על ידי '''שעוררו אותו''' (ונקרא 'צדקה') הוא כלי להמשכת '''חיצוניות'''{{הערה|היא הנקראת בכתוב צדקתו '''עומדת''' לעד לשון נקבה.}} אור אין סוף.
-* אך כשמעיר '''את עצמו''' (ונקרא 'צדק', על ידי התעוררות מדת האהבה והחסד בקריאת שמע) הוא כלי '''לפנימיות'''{{הערה|הוא הנקרא בכתוב צדק לפניו '''יהלך''' לשון זכר.}} אור אין סוף.
-וייטיב השם לטובים ולישרים.
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תניא|ה]]
-[[קטגוריה:אגרת הקודש]]

אגרת הקודש סימן לב: הבדלים בין גרסאות בדף

אגרת הקודש סימן לב (הצגת מקור)

גרסה מ־14:44, 1 באוגוסט 2025