חב"דטקסט>חלוקה בוט |
|
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק כ"ט - עצות לטמטום הלב'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים}} עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת{{הערה|שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".}} הנקראת '''טמטום הלב'''.
| |
| | |
| טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם - ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" - כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו.
| |
| | |
| בפרק זה ובפרק הבא מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{פרק תניא|פרק=כט|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ט}}}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| בתחילת הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את מהות המחלה הנקראת "טמטום הלב, ולאחר מכן נותן לה שתי "תרופות":
| |
| :# לבטש את עצמו.
| |
| :# להרעים על הסטרא אחרא בקול רעש ורוגז להשפילה.
| |
| | |
| ביטוש עצמו{{הערה|אופן ההתבוננות הראשון.}} הוא בשלושה שלבים:
| |
| :# יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים{{הערה|ואפילו נכשל וחזר בתשובה - טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.}}.
| |
| :: גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל:
| |
| :# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}.
| |
| :# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}.
| |
| | |
| והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית.
| |
| | |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| |
| *[[טמטום הלב]]
| |
| *[[ביטוש]]
| |
| *[[מחשבות זרות]]
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]}}
| |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
| |