לקוטי אמרים פרק נג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק נ"ג לשם לקוטי אמרים · פרק נג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק נ"ג לשם לקוטי אמרים פרק נג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים נ"א-נ"ג)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}}
{{תניא}}
'''פרק נ"ג - השראת השכינה בעולם הזה'''
 
==מבוא לפרק==
בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את [[שכינה|אור השכינה]] בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא{{הערה|ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]], ובהסבר [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].}} את המצוות ל"[[שמן]]".
 
כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ו[[נפש הבהמית]]) על ידי שמן (מצוות):
 
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=נג|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ג}}}}
 
==סיכום הפרק==
בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על ה[[נפש האלוקית]] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית.
 
'''ומסכם{{הערה|פרק זה הוא מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ט' בכסלו]] [[תקנ"ד]], המדבר אודות בית ראשון (כמובא ב[[היום יום]] לט' בכסלו).}} אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים:''' כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית.
 
==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*אלקים חיים
 
[[ספר התמונה]] מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית {{הערה|שמות ל"ב ט"ז.}} "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו{{הערה|י' י'.}} והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר{{הערה|בהקדמה לספר התמונה, דף ט' עמ' א.}} "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב '''אלוקים חיים'''".
מבואר על זה בספרי הקבלה{{הערה|זוהר ויקהל, ראשית חכמה שער התשובה פרק ו' ועוד}}, שהתורה היא ראשית '''גילוי''' האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי).
 
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק נ"ב|פרק נ"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא= -}}
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־14:50, 3 באוגוסט 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק נג

פרק נג והנה כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית ק"ק היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות ק"ק שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עוה"ז הגשמי כי עוה"ז הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עוה"ז הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל ק"ק דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עוה"ז בכללו אלא בחי' חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצי' ודבריא' לבדן והן לבדן המיוחדות באור א"ס שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בק"ק דבית ראשון ע"י התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פי' מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצי' במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצי' בהיכל ק"ק דעשי' וק"ק דעשי' היה מתלבש בק"ק שבבהמ"ק שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביה"כ ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאית' בברכו' פ"ק פי' שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו ת"ת ובהמ"ז וק"ש ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקי"ל דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ב"ה המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור א"ס ב"ה בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמ"ש בזהר דאבא יסד ברתא. וז"ש הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פי' להתלבש בחכמה הנק' שמן משחת קדש כמ"ש בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו ית' כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה עד"מ כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר ע"י כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות ע"י כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' א"ס ב"ה המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי ע"י התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפ' נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחי' העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מ"ש כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמ"ש במ"א:

נשלם חלק ראשון בעז"ה ית' וית'