|
|
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק נ – אהבת כלות הנפש'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה – אלא מה רוצים ממני.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| * ב[[לקוטי אמרים פרק מ"ג|פרק מ"ג]] הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם על ידי התבוננות באור הממלא והסובב כל עלמין.
| |
| | |
| בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך – '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו.
| |
| | |
| {{ש}}
| |
| * מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות – אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?{{ש}}
| |
| בהמשך הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" – רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה.
| |
| | |
| | |
| {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק מ"ט|פרק מ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק נ"א|פרק נ"א]]}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |