לקוטי אמרים פרק לד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ל"ד לשם לקוטי אמרים פרק לד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
חב"דטקסט>בנציון
 
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ל"ד לשם לקוטי אמרים פרק לד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
'''פרק ל"ד - השמחה מאמונה ביחוד ה' - גם אצל אנשים פשוטים'''
 
==מבוא לפרק==
שלימות השמחה המבוארת ב[[תניא - פרק ל"ג|פרק הקודם]]{{הערה|שמתוך אמונת יחוד ה' נקבע במוחו שאכן המלך עצמו גר איתו בקביעות בדירתו.}} שייכת רק אצל ה[[אבות]] וה[[נביאים]]. בפרק זה יבואר כיצד יכול גם אדם פשוט להביא שמחה זו בליבו.
 
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=לד|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ד}}}}
 
==סיכום הפרק==
* כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות{{הערה|ובפרט [[צדקה]].}} הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה{{הערה|וזה שאינו מרגיש זאת אינו גורע במאומה מהמציאות.}} - יבוא לשמחה אמיתית עצומה.
 
* בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת ה[[עצבות]] ומעלת ה[[שמחה]]{{הערה|עניין שהתבאר מ[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] ועד כאן}} ומוסיף: מאחר ושמחת הנשמה שייכת לנפש האלוקית, והמרירות לנפש הבהמית{{הערה|וכזכור, הוסבר ב[[תניא - פרק ו'|פרק ו']] שלכל אחת מהנפשות יש שכל, רגש ולבושים משלה - שאינם קשורים כלל לשניה.}} - יכולות להיות אצל כל אחד שתי התנועות בו זמנית.
 
==מושגים יסודיים בפרק==
 
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]