|
|
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק לז - תכלית הבריאה וכל הגילויים לעתיד לבוא תלויים בעבודתינו'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| בפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן, שקיום מצוות מעשיות{{הערה|שדווקא רק '''הוא''' מאחד את האדם עם אלוקות, כפי שהוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק לה|פרק לה]].}} הוא המביא את הגילוי של תכלית בריאת העולם{{הערה|לעשות לקב"ה דירה בתחתונים, כפי שהתבאר ב[[לקוטי אמרים · פרק לו|פרק לו]].}}.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ז}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| הנפש האלוקית לא יכולה "לפעול" בגוף ישירות{{הערה|להזיז את האיברים וכיוצא בזה.}}, אלא רק על ידי התלבשותה בנפש הבהמית. נמצא, שקיום המצווה בפועל נעשה על ידי הנפש '''הבהמית'''{{הערה|'''ולא''' על ידי הנפש האלוקית.}}. כתוצאה מכך, בשעת קיום מצווה נכפף כח הנפש הבהמית לקדושה ונכלל בה, ועל ידי כלל המצוות{{הערה|שמקיימים כלל ישראל בכלל הדורות.}} תעלה כל כללות קליפת נוגה לקדושה, ועל ידי כך יתבטלו לגמרי שלוש קליפות הטמאות{{הערה|כי ממנה הן מקבלות את חיותן.}}.
| |
| | |
| בהמשך הפרק מוסבר "תפקידה" של התורה בהבאת העולם לתכליתו: אמנם עיקר בריאת האדם היא לקיים מצוות מעשיות{{הערה|למרות מעלות התורה (שעל ידה נכללים בקדושה גם לבושים הפנימיים של נפש הבהמית, ושממשיכה גילוי אור אין סוף יותר מהמצוות)}} (ובפרט צדקה), אך יש לזכור שבכל אחד מהשניים (תורה ומצוות) יש יתרון שאין בשני: יתרון המצוות הוא '''שהאור''' נמשך במקום תחתון יותר, אבל המשכת '''העצמות''' ממש היא דווקא על ידי תורה.
| |
| | |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| |
| *צדקה
| |
| *ימות המשיח
| |
| *דירה בתחתונים
| |
| | |
| {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לו|פרק לו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק לח]]}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |