|
|
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק ל"ח - מעשה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[תניא - פרק ל"ט|ל"ט]] ו[[תניא - פרק מ'|מ']]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}}
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{פרק תניא|פרק=לח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח}}}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) - עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).
| |
| | |
| ובכוונה עצמה שתי דרגות:
| |
| :* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד [[ליקוטי אמרים - פרק י"ז|פרק י"ז]]).}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו.
| |
| :* ב) אהבה המסותרת{{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[תניא - פרק י"ח|י"ח]]-[[תניא - פרק כ"ה|כ"ה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.}}.
| |
| | |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| |
| *[[דומם צומח חי מדבר]]
| |
| *[[אהבה המסותרת]]
| |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| [[לקוטי שיחות]], חלק ד', פרשת קרח
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ט|פרק ל"ט]]}}
| |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
| |