2,086
עריכות
(תיקון) תגית: הסרת הפניה |
מ (החלפת טקסט – "ד" ב־"") |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}}{{דבר מלכות}} | {{עריכה}}{{דבר מלכות}} | ||
א. דובר פעמים רבות, שבנוסף לתוכן הכללי של יום־טוב שבו שוות כל השנים, ישנם גם לימודים מיוחדים מהקביעות המיוחדת של היום־טוב בשנה מסויימת, המדגישים ומבהירים – ומוסיפים כחות לבצע – את הלימוד הכללי מהיום־טוב בכל השנים. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. דובר פעמים רבות, שבנוסף לתוכן הכללי של יום־טוב שבו שוות כל השנים, ישנם גם לימודים מיוחדים מהקביעות המיוחדת של היום־טוב בשנה מסויימת, המדגישים ומבהירים – ומוסיפים כחות לבצע – את הלימוד הכללי מהיום־טוב בכל השנים. | ||
שנה זו מתייחדת בכך שחג השבועות בא מיד לאחר יום השבת; דהיינו, שהעבודה דחג השבועות נעשית עם ותחת ההשפעה דיום השבת קודש, ובפרט שאין ביניהם הפסק דימי ועובדין דחול. כך שישנה חזקה של שלשה ימי־קדושה רצופים{{הערה|ראה בארוכה המכתבים כלליים דתחלת שנה זו (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 859 ואילך). ושיחת ש"פ האזינו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 3 ואילך) – ביאור העילוי דקביעות שנה זו, שמימי ר"ה, וימים ראשונים ואחרונים (בחו"ל) דסוכות, נכנסו תיכף ליום השבת, וכן בי"ט כסלו, ובימי הפורים, ועוד. וכמדובר כמ"פ במשך השנה העילוי וההדגשה דענין של שלשה (חזקה) בשנה זו – ראה מכתב י"א ניסן ש.ז. (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 893 ואילך).}} ועוד. | שנה זו מתייחדת בכך שחג השבועות בא מיד לאחר יום השבת; דהיינו, שהעבודה דחג השבועות נעשית עם ותחת ההשפעה דיום השבת קודש, ובפרט שאין ביניהם הפסק דימי ועובדין דחול. כך שישנה חזקה של שלשה ימי־קדושה רצופים{{הערה|ראה בארוכה המכתבים כלליים דתחלת שנה זו (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 859 ואילך). ושיחת ש"פ האזינו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 3 ואילך) – ביאור העילוי דקביעות שנה זו, שמימי ר"ה, וימים ראשונים ואחרונים (בחו"ל) דסוכות, נכנסו תיכף ליום השבת, וכן בי"ט כסלו, ובימי הפורים, ועוד. וכמדובר כמ"פ במשך השנה העילוי וההדגשה דענין של שלשה (חזקה) בשנה זו – ראה מכתב י"א ניסן ש.ז. (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 893 ואילך).}} ועוד. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
ז. וענין זה – הגילוי דעצם המלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה ע"י ביטול העבד (בנ"י) – נפעל בשלימות ובגלוי במתן־תורה: | ז. וענין זה – הגילוי דעצם המלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה ע"י ביטול העבד (בנ"י) – נפעל בשלימות ובגלוי במתן־תורה: | ||
במ"ת הי' הגילוי ד"אנכי ה' אלקיך"[68], גילוי עצמותו ית' בראי' חושיית[69], "אתה הראת לדעת"[70], וההקדמה לזה היתה הביטול בתכלית דעם ישראל, | במ"ת הי' הגילוי ד"אנכי ה' אלקיך"[68], גילוי עצמותו ית' בראי' חושיית[69], "אתה הראת לדעת"[70], וההקדמה לזה היתה הביטול בתכלית דעם ישראל, ע"י זה ש"הקדימו ישראל נעשה לנשמע", שעי"ז קשרו המלאכים לכאו"א מישראל "שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע"[71], ובפרטיות יותר – ישנם את ה"ג' עטרות" שבני המדינה עשו למלך, שבנ"י נתנו להקב"ה, ו"נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו"[72]. דוקא ע"י ביטול העם נעשה הכתרת המלך, כיון שביטולם מגיע "לפני הוי'", בעצמותו ומהותו ית', ושם מתעורר ומשם נמשך רצונו להיות מלך, וע"י זה מתהווה כל סדר השתלשלות, עד עשי' למטה (כמבואר בדרושי ראש השנה[73]). | ||
וכפי שהי' במתן־תורה בפשטות, שיחד עם זה שהי' "קבלו מלכותי" – נקודה אחת בכל הענינים, הי' אח"כ "אגזור עליכם גזירות"[74], פרטי המצוות. אבל באופן שבכל הפרטים ישנה מנוחה שבאה ע"י הנקודה האחת שבכל המצוות. | וכפי שהי' במתן־תורה בפשטות, שיחד עם זה שהי' "קבלו מלכותי" – נקודה אחת בכל הענינים, הי' אח"כ "אגזור עליכם גזירות"[74], פרטי המצוות. אבל באופן שבכל הפרטים ישנה מנוחה שבאה ע"י הנקודה האחת שבכל המצוות. | ||
| שורה 161: | שורה 161: | ||
בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובאופן של זריזות – לפעול ולעשות ענין זה, ודוד מלכא משיחא יבוא ויגאלנו וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו, ועוד והוא העיקר – מיד. | בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובאופן של זריזות – לפעול ולעשות ענין זה, ודוד מלכא משיחא יבוא ויגאלנו וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו, ועוד והוא העיקר – מיד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|א]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|א]] | ||